בתשובה לעוזי ו., 20/05/03 7:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איין ראנד, לפחות לפי אינטרפרטציה של משה קרוי, אמרה בשעתה שאם המשפחה הזאת ראויה לעזרה1, בעולם החופשי והמשוחרר יהיו מספיק קרנות *וולונטריות* שיתמכו בה. אם היא לא ראויה לעזרה, שתתפגר. ________________ 1- לא חשוב כרגע מה זה "ראויה". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם השייכות למדינה היא וולונטרית. לא רוצה? סע מכאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום וולונטרית? לא רוצה לשלם מיסים? שב בכלא. זה לא שפשוט תפסיק לקבל שרותים. וגם אם תסע מכאן, עדיין תהיה חייב מיסים איפושהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שום דבר לא קושר אותך דווקא לגבולות הגיאוגרפים של המדינה יותר מלנורמות החברתיות שלה. איפושהו אחר זה לא בעיה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סו? זה לא אומר שאסור לו לנסות לשנות את הנורמות האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אף אחד לא אמר את זה. אבל אם הוא בוחר להשאר כאן שלא יבכה ששודדים אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה בנוסח הזה אפשר לתת לכל טענה על איכות החיים, צורת השלטון, מדיניות, תרבות ורמת ההודעות באייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שאפשר, אבל היא לא תהיה לעניין. כאן מדובר על אדם שרוצה לשנות את כל המבנה החברתי והמחשבתי של החברה. זה לא דומה למי שמעוניין בוריאנטים כאלה או אחרים מתוכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לונדון לא מחכה לי. אני רואה שדיסכלייזמר אכן נחוץ: כל דמיון בין הדעות שאני מצטט בדיון זה לבין דיעותי מקרי בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב, זה שלונדון לא מחכה לך זאת לא בעיה שלי. הדיסכלייזמר מובן מאליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. קרוי אינו מייצג את אין ראנד (אגב, גם אני לא). 2. הפתרון האובייקטיביסטי לבעיית הנזקקים אינו צדקה פרטית, אלא אחריות אישית והכרה בעובדה שלא את כל מקרי הסעד אפשר לפתור והבנה שאי הפתרון הזה לא מצדיק שוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מה קורה למקרים הלא פתורים? ב. האם אתה מודע לעובדה ש"מקרים", במשפט שלעיל, משמעותו בני אדם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ככל אשר משגת ידי הוריהם. לרוב, הם נדונים לחיים אומללים ולמוות בגיל צעיר. ב. בוודאי. לשיטתך, אתה צריך לשלם עבור המשקפיים שלי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא היה לך כסף למשקפיים, אז בהחלט הייתי מוכן להשתתף, כחלק מהחברה, במימונם, ע''מ שלא יהיו לך ''חיים אומללים ומוות בגיל צעיר''. אולם, אני מתחיל לשקול מחדש עמדה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
[חס ושלום, אבל] תגיד את זה ל ...1 שהוא יבקש אוכל או עזרה רפואית. דבר עם איתו קצת על אחריות אישית, אולי זה יעזור לו עם הרעב, ספר לו שלא את כל מקרי הסעד אפשר לפתור 2 1 מלא כרצונך: בן/אשה/קרוב משפחה אחר 2 ואל תשכח להוסיף חיבוק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, כך צריך להיות. כשעושים את הניסוי, אני מבקש להיות בקבוצת הביקורת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |