בתשובה לרבקה ירון, 19/05/03 7:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך זה קשור לתיקון שתיקנתי? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קשור היטב, לא רק לתגובתך. סליחה, אם הפרעתי לך מאוד. בתגובתך תיקנת את מספר ההרוגים מהצד היהודי - לא שבעה הרוגים יהודים אלא שישה, כי אחד ההרוגים ערבי. כך שכנראה, תיקונך קשור למאזני רווח והפסד: מי בכה // בוכה // יבכה יותר, מי היו לו // יש לו // יהיו לו יותר זכויות, מי הגיע לו // מגיע לו // יגיעו לו יותר פיצויים, מי [...] - תוכל להמשיך בכוחות עצמך. כל אחד יוכל להמשיך בכוחות עצמו. (ושוב: סליחה. אין לי כוונות כלשהן לפגוע בך, אישית.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוהו! בסך הכל תיקנתי לילדה טעות. זה הכל. אילו ידעתי מה אני אקבל כתגובה (או לשיטתך: עושה את מאזן הרווח וההפסד מן התיקון שלי), לא הייתי מתחיל בזה! די! אז לא תיקנתי כלום! נהרגו שבעה יהודים. בסדר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן תיקנת, לא תיקנת, עדיין עסקת במספרים, בדיוקי אומדן. או, כדבריך, "לשיטתי": נטלת חלק בדיון על מאזני רווח והפסד. (זה הנושא, בעצם. "היסטוריה לקרימוסה". אין לך סיבה להרגיש מותקף על-ידי.) מה שנכון: לא אתה התחלת "בזה". לכן ביקשתי את סליחתך, בכנות, בלי ציניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי על דבר פשוט: אי תשומת לב לערבים שנהרגו גם הם בפיגוע, עושה לי משהו צורם. זה הכל. לא חשבתי על מספרים, רווח והפסד כלשהו. אבל סלחתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |