|
||||
|
||||
זו הגדרה מאד מצומצמת למדע. דוגמא אחת מפריכה זה קריטריון במדעים הקשים. במדעים הרכים יותר, כמו רפואה למשל, מחפשים מובהקות סטטיסיטית. |
|
||||
|
||||
רפואה אינה מדע (ברובה), פסיכולוגיה, סוציולוגיה וכל "מדעי" החברה/רוח אינם מדעים. אין כזה דבר מדע רך או מדע קשה. יש מתודה מדעית הכורכת בתוכה אקסיומות, תיאורמות והוכחות זה מגדיר תיאוריה. את התיאוריה מאמתים בניסוי. אם הניסוי אינו תואם את התיאוריה (בהגדרת מגבלות הניסוי/תיאוריה) אזי משנים את התיאוריה. זה לא קורה בפסאודו-מדעים. |
|
||||
|
||||
באופן פרטני, האם אתה יכול לפסול את הדוגמא שהאלמוני נתן או שאתה מסתמך על שיקולים פילוסופיים? גם בפיזיקה לא בדקו את כל האלקטרונים ובכל זאת יודעים שכולם עם מטען קבוע. גם אני *חושב* שהדוגמא שנתן האלמוני היא שרלטנות אבל אני לא *מבין* למה היא כזאת. הבעיה היא של*דעה* שלי (או שלך) לא יכולה להיות משקל בדיון. |
|
||||
|
||||
הוכחה חייבת להכיל את כל המקרים האפשריים. אם אתה טוען ש-A=B הרי הרי שאתה חייב להוכיח ש: 1. A<B לא יתכן. 2. A>B לא יתכן. לכן אם אתה טוען שאסטרולוגיה=אמת עליך להראות. 1. לא יתכן ש: אסטרולוגיה תטעה בתחזית לגבי לפחות אדם אחד. לכן מספיקה דוגמא נגדית אחת. ה"הוכחה" שלו לא מביאה את כל המקרים האפשריים. כי הוא פרסם רשימה סופית של אנשים. |
|
||||
|
||||
עזוב אסטרולוגיה, האם יש לך משהו מחכים להגיד על צירוף המקרים הנדיר שהביא לנו האלמוני? ובאשר לפילוסופיה שלך: לא מדובר בהוכחה מתמטית. כאמור, אי אפשר להוכיח בשיטה הנל שלכל האלקטרונים יש אותו מטען. האם לשיטתך גם פיזיקה היא פסאודו? |
|
||||
|
||||
1. אתה לא צריך להוכיח שלאקלטרון יש יחידת מטען כי זו ההגדרה של אלקטרון. חלקיק הנושא מטען שלילי של יחידה. 2. לגבי אותו צירוף מקרים. אם תיקח קבוצה מספיק גדולה של פריטים עם תכונה מסויימת שנעה ברצף, כלומר נניח תיקח את אור השמש (תכונה צבע הנע בין תדר אינפרה אדום לאולטרה סגול). באור שמש יש לך את כל התדרים הנראים. ונניח שהיתה לך מערכת מתוחכמת מאוד של פריזמות שהיו יודעות לפלג את הצבעים אדום 380 טרההרץ עד סגול 770 טרההרץ (נניח 1000 פריזמות). הספקטרום של כל פריזמה יהיה 0.39 טרההרץ. כלומר כל 30 פריזמות תראה צבע אחר. ועכשיו נניח את פריזמולוג (דיסציפלינה חדשה) האם לא תהמם את קהל שומעיך ב"צירוף מקרים נדיר" ש-30 פריזמות שנבחרו הן בצבע אדום ? |
|
||||
|
||||
נראה לי שאתה מתחמק בעזרת סמנטיקה. אתה אומר שאם נמצא שחלק מהאלקטרונים סביב זהב יש להם מטען של 2.3 אלקטרונים, פשוט לא נקרא להם אלקטרונים? בסדר, נצחת. תן לי לנסח מחדש: איך אנו יודעים שסביב כל האטומים בעולם מסתובבים רק אלקטרונים ולא חלקיקים עם מטענים אחרים1? בענין הפריזמולוגיה: על פי חוברות ההעשרה של בני קוראים לזה עיקרון דיריכלה. מה שאתה טוען זה שאם יש מעט מגרות אבל הרבה פנינים, תמיד תהיה מגירה אחת עם "הרבה" פנינים. זאת גם היתה המחשבה הראשונה שלי תגובה 147163, אבל אני לא רואה איך מהנתונים שיש לנו ביד (ומקובל עלי שיש להתייחס אליהם בספקנות) אפשר להפעיל את השיקול הזה. האם אתה יכול לפרט בדיוק מה באנלוגיה שלך הם המנסרות , מה הצבעים ומה זה המנסרות בצבע אדום ( זה כנראה השחקנים שהם גם מאוזנים וגם MVP?) 1 תן לי לנחש, אם נמצא כזאת דוגמא זה לא יהיה אטום? |
|
||||
|
||||
בעניין האלקטרונים, אנחנו מניחים שלכל האלקטרונים ביקום יש את אותו המטען כפי שאנחנו מניחים שמהירות האור בריק, חוקי מקסוול ושאר חוקי הפיזיקה נכונים תמיד ובכל מקום. אם חוקי הטבע (ובכללם מטען האלקטרון) יתנהגו בצורה לא עקבית, לא יהיה הרבה טעם בפיזיקה. קיים חלקיק דמוי אלקטרון, אותו מטען, אותו ספין ורק מאסה יותר גדולה. קוראים לו מיואון. למה לא "אלקטרון כבד"? ככה. קיים חלקיק אחר דמוי אלקטרון, אותה מאסה, אותו ספין ורק מטען חיובי. קוראים לו פוזיטרון. למה לא "אלקטרון חיובי"? ככה. קיים חלקיק שבנוי מפוזיטרון ואלקטרון המקיפים יחד את מרכז הכובד המשותף שלהם (טוב, לא בדיוק מקיפים, הם נמצאים שם איפשהו) בצורה מאוד דומה לאטום של מימן. קוראים לזה פוזיטרוניום. למה לא "אטום דמוי מימן עם פוזיטרון במקום פרוטון"? ככה. |
|
||||
|
||||
The point is that you "assume" that the universe is the same everywhere based on local observations. However, you have MADE the observations and you don’t go around saying that since you only made a limited amount of observations, the generalization is unreasonable.
Lets try and separate our(my?) natural antagonism towards pseudo science, junk science and the occult, and the specific point here. There was a statement that the existence of an effect that is extremely unlikely (if we assume the null hypothesis that dates of birth are uncorrelated with “equilibrium” and that “equilibrium” is uncorrelated with being an NBA MVP). The pseudo science victim (psv) says that this is not an indication of anything because even one counter example can falsify it. I disagree, because until that counterexample appears ( swiftly and in our days, amen), this is what I expect of a science: shows connections that are much beyond chance, and can be refuted based on new evidence. There are other demands, but I think that on the face of it, if someone had a formula for predicting presumed random events, with this kind of track record, and I had no external reason to be suspicious, I’d say he’s on to something. Psv seems to say that the possibility of counterexample rules out the “data” as proof of anything. But on the other hand, if there was no *possibility* of counter example, then we’d have a tautology ( which is indeed a “proof” in the mathematical sense so that semantically he is correct), which is not really what we think of when we say “proved scientifically”. |
|
||||
|
||||
אני בכלל לא בטוח שהבנתי מה אתה מנסה להגיד בזה. הנפגע צודק בכך שמה שקיבלנו זאת לא הוכחה אלא לכל היותר ראיה סטטיסטית לנכונות של טענה. זה המצב עם פיזיקה כיום - לא ניתן להוכיח דבר, רק למצוא חיזוקים והפרכות לתאוריות. לגבי הנחת ההומוגניות והאיזוטרופיות של היקום, תצפיות רחוקות אל עמקי המרחב והזמן מחזקות את הטענה האת כל פעם מחדש, כך שאני בינתיים מעדיף לעמוד מאחוריה. |
|
||||
|
||||
אבל הוא התיימר שצורת הטיעון הזאת אינה נאה ל"מדע" אלא רק ל פסאודו-מדע. הפריע לי שהוא פסל עובדות(לצורך הדיון) על בסיס פילוסופי. אם מדובר רק בעניין סמנטי ( אין דבר כזה *להוכיח ניסויית* כי תמיד אפשר להפריך, צ"ל *לחזק טענה* ) אז בסדר. אבל מרוח דבריו השתמע של"מדע" יש שיטות אחרות ונעלות יותר להסקת מסקנות. |
|
||||
|
||||
הפסילה של דוגמת האלמוני קלה - צריך קודם לשער השערה (מי שמאוזן יצטיין בספורט) ואז לבדוק אותה, ולא להתחיל מהנתונים, ואז לחזור אחורה. הרי אם תיקח כל קבוצה שהיא של 30 אנשים עם מאפיין P, בטוח שתמצא איזשהו צירוף מקרים אסטרולוגי שמתאים לכולם (הזוית בין ונוס לאורנוס הייתה גדולה מ30 מעלות וקטנה מפיי חצי) - פשוט כי יש לך מספיק חופש במערכת. בגישה מדעית, 30 הMVP-ים הנ"ל יכולים לספק לך כיוון - אולי יש קשר בין איזון אסטרולוגי והצלחה בספורט. עכשיו בוא ננסח השערת מחקר, נגדיר מה זו הצלחה בספורט, ונבדוק אם יש קשר בקבוצה אקראית של מאוזנים מול קבוצה אקראית של לא. |
|
||||
|
||||
"הרי אם תיקח כל קבוצה שהיא של 30 אנשים עם מאפיין P, בטוח שתמצא איזשהו צירוף מקרים אסטרולוגי שמתאים לכולם (הזוית בין ונוס לאורנוס הייתה גדולה מ30 מעלות וקטנה מפיי חצי) - פשוט כי יש לך מספיק חופש במערכת" כן, זה מה שאני *חושב* שקורה כאן. אני לא בקי מספיק באסטרולוגיה (לשמחתי) כדי להגיד שזה אכן קורה. |
|
||||
|
||||
הצורה שאתה רואה מדע מאגדת בתוכה רפואה ואסטרולוגיה, ואני לא אוהב את זה. אני בהחלט חושב שיש הבדל בין רפואה וסוציולוגיה לבין אסטרולוגיה, ולכן מוצא שהחלוקה למדע ''קשה'' ו''רך'' מול ''לא מדע'' מתאימה לי לשימוש. אני לא רואה את היתרונות בהגדרה שלך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |