בתשובה לצחי ברזיק, 16/12/99 1:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אוי... לאדם יש עוד לפחות יתרון אחד בולט על בעה"ח האחרים - היכולת לבנות ולהשתמש במכשירים באופן תבוני. למה אני מתכוון "אופן תבוני"? כאשר הלוטרה (אני חושב שזאת הלוטרה) לוקחת אבן כדי לרסק צדפה על הבטן שלה - האם זו פעולה תבונית? מכיוון שכל הלוטרות בכל העולם עושות את זה, וגם אם תבודד לוטרה היא תלמד לעשות זאת לגמרי בעצמה - הרי שכנראה יש כאן משהו המוטבע בגנים שלהן. לעומת זאת, בני אדם (ובמידה פחותה בהרבה - קופים, ובמידה עוד יותר פחותה - עורבים) יכולים להמציא מכשירים שונים המתאימים לסיטואציות שונות. העובדה שיש לנו אגודל מאפשרת לנו גם לאחוז דברים בחוזקה, ולשנות את צורתם של חומרים קיימים - כמו אבנים. למה נכנסתי לזה? אה, כן! בן-האדם הוא כן יצור חכם. עם כל הצניעות, אוויל הכפר עדיין יהיה הרבה יותר חכם מהפרה האינטיליגנטית ביותר. טענת כי מטרתם של בע"ח אחרים היא לשרוד ולהביא צאצאים לעולם. אין צורה מוטעית יותר להצגת העניין. כאשר הביולוגים מדברים על התרבות כמטרה, אין הם מדברים על כוונה ספציפית של השועל הפרוורביאלי ליצור שועלונים נוספים סביבו. במקרים רבים, ספק אם החיה בכלל מודעת לקשר שבין יחסי המין לבין ההריון. הם עושים את זה כי ככה זה צריך להיות - די דומה לבני אדם, רק שאנחנו (כי אנחנו חכמים) הבנו מה קורה אחר כך, ועכשיו אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להנות מיחסי מין בלי שכל מיני פספוסים יסתובבו לנו בין הרגליים אחרי כמה חודשים. מטרתה המוצהרת של כל חיה, בעיניה, היא לחיות. להציג את הטיעון כאילו בעה"ח רואים לעצמם מטרה אחרת לקיום זו פשוט הטעיה. נו, אז איפה אני נהיה רדוד? בכך שאני נהנה מהטבע שלי בלי יסורי מצפון? איפה זה כתוב שכדי להיות מוסרי אני חייב להמנע מכל מה שאני רוצה? המחשבה שלך שצמחונות הינה פחות רדודה מאכילת בשר דומה למחשבה שהתנזרות הינה יותר צדקנית מאשר קיום יחסי מין תכופים. למה? בגלל שזו כניעה ליצר? הבלים דתיים ותו לא. היצר אינו רע. כמו כל דבר אחר בטבע: הוא אינו אי-מוסרי, הוא א-מוסרי. אין לו בכלל התייחסות למושג של מוסר. האם זה מוסרי כאשר צרעת ichneumonid משתקת זחל, מזריקה את ביציה לתוכו, ואז משאירה את הרימה שלה לאכול את הזחל *החי* והמשותק מבפנים? אין מוסריות בטבע. אי לכך (וסליחה ששוב אני משיב אותנו לנושא השנוא עליך) - המוסר הוא המצאה אנושית שנועדה לשיפור מצבו של בן האנוש *בלבד*. ברגע שהמוסר שלנו מתחיל לפגוע בבני האדם ולגרום להם _להוריד_ את רמת חייהם, משהו דפוק בו. אתה רוצה לקרוא לזה רדידות ולהרגיש עליון עלי? תפאדל. אני לא אופתע. כל אדם שלוקח על עצמו איזה עול מיותר מאמין שהוא עליון עלי - אנשים שצמים ביום כיפור חושבים שהם עליונים מוסרית לי, חרדים חושבים שהם עליונים מוסרית לי, נזירים חושבים שהם עליונים מוסרית לי, אז גם צמחונים יחשבו שהם עליונים מוסרית לי. לא נורא. תהנה מהחסה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר גלשנו אז מילא - בוודאי ידוע לך כי כלבים רבים, כמו גם חיות בית אחרות, יכולים ללמוד לבצע פעולות די מתוחכמות במהלך שנותיהם הקצרות - החל מללמוד לשבת ולבוא לפי פקודה מילולית (אני מסכים, לציית זה באמת טפשי, אבל הנקודה כאן היא ההבנה של מילים אנושיות מסוימות, לא מה שהם בוחרים לעשות איתם) וגם להבין מילים שאינן פקודות כמו "אמבטיה" (משמעות מילולית - לברוח!) ו"רד מהמיטה יא טמבל!" (משמעות מילולית - לברוח!). מה שמבדיל בין המעורב המצוי לבינך או ביני, דובי, הוא בחוסר היכולת שלהם להעביר כל מידע שאינו תורשתי הלאה, מאחר והאינטראקציה בין הפרטים אצלהם עדין בחתוליה. ואגב - לא רק בכלבים מדובר. באחד מספרי המחקר של דזמונד מוריס (ואני ממש לא זוכר איזה. אולי "טבעת המלך שלמה", ההקשר נראה לי מתאים) מתואר דגיגון אשר למד להתמודד עם מכשולים שהוצבו לפניו באקווריום. לו הייתה ליצורים אלה היכולת לדבר או לכתוב, אין לי ספק שאת ה"מרוץ לחלל" היינו עורכים נגד הזברות. ונחזור לעניננו - קיום יחסי מין חופשיים לא פוגע באף אחד, ואני אהיה האחרון שאשלול מהאנושות את האופציה הזאת לתעסוקה באחר צהריים משעמם. לעומת זאת, יש מקום לדיון (ונדמה לי שאכן מתרחש כזה דיון ברגע זה) בסוגייה זו בהקשר של אכילת בשר. אני מודע היטב ליתרונות הפרה על החסה, אך בנקודה זו בחיים שלי, ואני רק רוצה לציין שאני רק מתחיל בנושא ואין לאיש שום אומדן לגבי כושר ההתמדה שלי, אני מעדיף להמנע בצורה אלגנטית מפגרים אפויים על צלחתי. למעשה, עם אכילת דגים אין לי בעיה, וכן עם אכילת מוצרי לוואי של בעלי חיים (ביצים, חלב. למרות שבזמן האחרון אני מוצא את עצמי מחפש בסופר ביצים מ"מרעה חופשי" כפי שהוזכרו כאן בעבר), פשוט בגלל הסיבה שהדגים ניצודים ברובם בים החופשי, ואין לי שום בעיה ספציפית עם משחק הוגן שבו יש להם את האפשרות לברוח. הבעיה המוסרית שיש לי בנושא היא עם האכזריות שבגידול בעלי חיים בסביבה שאינה ראויה לחיים, לפטמם ולשחוט אותם רגע לפני שהם מתפגרים מרוב יסורים. לכן, לי לפחות, אין בעיה מוסרית עם צרעות, נמלים, כינים או טיגריסים. בסיכומו של דבר דובי, כן, אתה רדוד. אתה רדוד לא מאחר שאתה לא צם בימי רביעי, אלא מאחר ואתה מעדיף להכנס לפרדוכסים בעניני מוסר, במקום פשוט לעשות את הדבר ההגיוני, שהוא להסכים איתי :). סתם. סתם! סתם!!!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא יודע איזה ספר של דזמונד מוריס, אבל לא "טבעת המלך שלמה", אי את זה האחרון כתב (שניים-שלושה דורות קודם) קונרד לורנץ, חלוץ בחקר התנהגות בעלי חיים. אגב, הקורא המודרני ימצא רבים מהטיעונים והניסוחים בספר זה מזעזעים בתמימותם המיושנת (דווקא בהאנשה של חיות), אבל למרות זאת, ואולי בגלל זאת, זה ספר מלבב. מומלץ! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמכם הסליחה ולך ירדן, התודה. התכוונתי לקונרד לורנץ, בלי ספק, ורק העובדה שקראתי ספר של מוריס (שהוא בכלל התמחה דווקא באנתרופולוגיה מנקודת מבט זאולוגית, ולא בבהיויוריזם כמו לורנץ, ועל כן הטעות היא בשם הסופר ולא בשם הספר) באותו יום גרמה לחילוף השמות הנ''ל. לורנץ, בלי ספק. בכל מקרה, על אף שאתה צודק בקביעתך כי הספר מדי פעם מצחיק בתמימותו הילדותית, עדיין התצפיות הן אותן התצפיות, ורק המסקנות שהגיע אליהן החוקר המהולל הן הנאיביות במקצת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |