|
לא מדוייק. עד כמה שזה ישמע מוזר, יופי יכול להיות מוגדר כ"הקצנה של הממוצע". אביא דוגמא - ישנה זווית מסויימת בין האף, הלסת התחתונה והאוזן, שנעשית חדה יותר ככל ש"יורדים" בסולם היופי (הלבן המערבי, יש לציין). אצל קופים הזווית הזאת מאוד חדה, אצל שחורים (והסליחה עמהם) הזווית קהה יותר, אצל לבנים, קהה עוד יותר, ואצל אנשים שנחשבים יפים, היא כמעט 90 מעלות. בפסלים יווניים, שנחשבו (נחשבים) לשיא היופי, הזווית הזו היא 100 מעלות. אם נמשיך את ההגיון הזה ונצייר אדם בזווית 110 מעלות, הוא יהיה מעוות מידי, והיופי יעלם. כלומר, היופי הוא בהגזמה של הממוצע. כך גם, למשל, במחקרים שלקחו ו"מיצעו" (מלשון ממוצע) את תווי פניהם של מאות נשים "רגילות", התוצר היה אישה שנחשבת מאוד יפה לכל הדעות. אבל אז לקחו מאות תמונות של נשים שדורגו כ"יפות" ומיצעו את תווי הפנים שלהן. התוצר הפעם היה הרבה יותר מדהים מאשר המיצוע הראשון, למרות שהתווים של התוצר השני לא היו הממוצע באוכלוסיה.
|
|