|
||||
|
||||
דווקא הדוגמאות שלך מחזקות את הטיעון שלי ולמה? כבר כיום אם תיכנס לחנות כמו Tower Records תראה שהדיסקים המוכרים נמצאים מרוכזים בקדמת החנות ובכמויות גדולות. בעצם ה- Tower Records הממוצע הוא שוק התבלינים שבו רוב האנשים קונים מלח ופלפל ולא זעתר אורגני. רוב החנות מוקדש לסחורה שנמכרת בכמות קטנה בהרבה לאנשים שמנצלים את רוב המשאבים (מבקשים להאזין ורוצים המלצות). עבור אנשים כאלה (שגם אני נכלל בהם) עדיף לפנות לחנויות כמו האוזן השלישית או בחיפה (גם) הג'אנק. נכון שיהיה קשה בהרבה להצדיק 90 ש"ח עבור תקליטור שהוא יצא ממכונה דמויית כספומט אבל גם העלויות תהיינה זולות בהרבה ובהתאם אני מצפה שגם המחירים יורדו. בכלל במחירים של הדיסקים היום האנלוגיה המתאימה מתחום התבלינים היא לזעפרן, אבל ניחא. חנות וירטואלית מהסוג שאני מציע לא תתקיים על הרשת אלא בקניון ותכיל תאי שמיעה. הייתרון - תוכל לשכור תא שמיעה לשעה וע"י כך להתנתק מרעש הרקע, מחיר השכירה ינוכה מכל רכישה שתבצע כך שהדיסק לא יצא יקר יותר. מי שבא עבור דיסק ספציפי יוכל לבחור אותו מייד ללא צורך בשכירת תא ועותקים מוכנים ימתינו לו. עלות כוח האדם תצומצם מאוד וניתן יהיה להחזיק אתרים כאלו פתוחים במשך כל היממה. תאר לעצמך מצבע בקניון שבו לאחר הסרט אתה יכול לרכוש את הפסקול בהנחה של 15 שקלים - לא אפשרי בחנות רגילה אם הסרט הוא ביום שישי או נגמר אחרי 10:00 אבל בפירוש אפשרי במכונה אוטומטית. ועוד ועוד אפשרויות מיצוב. גם אנשים כמוני שאוהבים מוזיקה יותר אזוטרית ירוויחו שכן ניתן יהיה להוריד עבורם מוזיקה מאתרים מאובטחים של חברות תקליטים. מי שניסה למצוא אלבומים ישנים של Sigur Ros או של Belle And Sebastian לפני שהפכו להיות מוכרים אן של The Flaming Lips יודע בוודאי על מה אני שח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |