 |
|
 |
||
|
||||
 |
מר נבוך, סלח לי שאיני מניח לך, בעניין תקרית אי ההבנה שנגעה לידיעה על העיתונאי בלייר, שפברק ידיעות בניו יורק טיימס. אני ער לכך שאמרת "תודה" אחרי הבהרות נוספות. אך יש משהו סימפטומטי בתגובה שלך שבגללו גם הגבתי בחוסר סבלנות להודעתך הראשונה. אתייחס לתגובתך הספציפית, אך הערותיי להלן נועדו לתאר את הסמפטום שאקרא לו "התפסות למילה בודדת". (למי שאינו יודע במה מדובר ראו פתיל שמתחיל בתגובה 145922) בלייר השתמש בטכניקות שונות: פברוק, בדיה, פלגיאט וכו'. אם תקרא שוב את הודעתי תראה שהשתמשתי במילים: "פברוק" (במשפט הראשון), "פלגיאט", "העתקה" (גם בכתבה הארוכה בניו-יורק טיימס שמתארת את הפרשה משתמשים לסרוגין במילים "פלגיאט" ו"פברוק"). שמא תאמר, נו, זה נורא מבלבל, הרי יש הבדל בין המילים? זה נכון כשנושא הדיון הוא "חוקי הפלגיאטים" (זו הנישה של מיץ פטל), ההבחנות הדקות הללו אינן נחוצות במקרה הזה. בפרט משום שבדבריך התייחסת לציטוט מבורדייה על "הזרימה המעגלית של המידע", ולכל בר דעת שקורא את הציטטה בעיון ברור שדבריו של בורדייה אינם נסובים על העתקה של דברים מילה במילה או אפילו של פלגיאט במובן כפי שהוא נשפט בעת חיקוי של יצירות ספרותיות. וזאת יש לדעת על מילים: רק חלק קטן מהמילים בשפה נושאים משמעות חד-חד ערכית. השפה הטבעית אינה שפה פורמלית (כמו המתמטיקה). קל להבין זאת כשמתרגמים משפה לשפה: chair זה אך ורק "כיסא". אבל mind זה "רוח", "שכל", "מוח" ועוד. למעשה, לרוב המילים בשפה הטבעית אין משמעות חד-חד ערכית. מדוע בכל זאת אנו מבינים זה את זה? במתמטיקה, אם ניקח שרשרת של מסמנים שאינם מוגדרים חד-חד ערכית ונבצע עליה פעולות חשבוניות, תיגרם "שגיאה מצטברת". לעומת זאת, כשאנו פועלים בשפה הטבעית ומצרפים משפטים זה לזה, הרי שלמרות שכל מילה בודדת אינה מדוייקת כביכול, אם אנחנו "מפוקסים", ויש לנו היכולת לנסח רעיון, אזי הצרוף של המשפטים השונים יבהיר את הרעיון ולא יטשטש אותו (כלומר, תהליך הפוך לשגיאה מצטברת). במלים אחרות, איני חושב, שהשימוש שעשיתי באחד המקומות במילה "פלגיאט", הוא זה שעשוי היה לגרום לך לא להבין את דבריי. אני חושב שלא ירדת לסוף דעתי מסיבות הבאות: א. נתפסת למילה "פלגיאט" במובן המסויים שאתה מייחס לה, בלי להתחשב יותר מדי ברצף של הטקסט ובדברים שונים שנאמרו בו. (במילים פשוטות, לא קראת את הודעתי הראשונה בעיון). ב. כמובן, שחוסר ההתמצאות שלך בפרטי פרשת בלייר, עוד הקשתה עליך להבין את כוונת הדברים (של בורדייה), שכבר עשו צעד נוסף, מכליל, מעבר לדוגמה הספציפית של בלייר. לטעמי דווקא כשאין בקיאים בנושא מסויים צריך לקחת את הזמן, לעכל את הדברים, אולי לקרוא דבר או שניים בנושא, ורק אז להגיב. אני מקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי. ואם הבנתי אותי אולי גם תבין את אכזבתי: כתבתי תגובה באייל לנושא החדשותי, שאותי אישית מעניין, בתקווה שיש עוד אנשים שהנושא מעניין אותם, ואוכל לדון איתם בו. אם אין כאלה - אז אין, לא נורא. אבל קרה לי איתך מה שקורה לעתים קרובות מדי. קורא, שאין לו עניין אמיתי בנושא או שאינו בקי בו, מגיב כלאחר יד, נתפס למילה, או לבדל רעיון, שאמנם מופיע בהודעה, אך הוא שולי ואינו קשור לרעיון המרכזי. כך מתפתחת לה שרשרת התנצחויות, תילי הבהרות, כל הדיון מוסט בכלל לעניין אחר, שהעלה קורא נוסף במורד הפתיל הזה וכו'. ואילו הרעיון שבשלו נכתבה ההודעה הראשונה מלכתחילה נותר יתום במעלה הפתיל. איך אפשר לפתור את הבעייה (אם היא מציקה לא רק לי. אם זה רק אני, תשכחו מזה): א. למרות שהמערכת שטל בנה בנויה לטפל במאות תגובות, בכל זאת לחשוב פעמיים לפני שממהרים להגיב. אולי התגובה אינה תורמת הרבה לדיון. ב. אם תגובה מסויימת עוררה בקורא אסוציאציה ויש לו תגובה שקשורה רק קשר דל ביותר לקודמתה, אפשר לפתוח פתיל חדש, להציג את הרעיון החדש ומשם לפתח את הדיון, בלי לקטוע את רצף הדיון בתגובה הקודמת. ולסיום: אין מטרת הודעה זו להרתיע קוראים מלהגיב, להפך. ככל שתינתן תשומת לב ראויה לדבריי הכותבים הקודמים וניסיון לרדת לסוף דעתם, יהיה, להערכתי, יותר מהנה באייל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אתה מבין למה אנשים לא מזדהים? אחר כך אנשים יצביעו עלי ברחוב בתור זה ש"אין לו ענין אמיתי בנושא[הפלגיאט ]." לדעתי אתה סתם נטפל אלי. שאלתי שאלת הבהרה לגיטימית לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר שוב (ובפעם האחרונה): הנושא שהעליתי לא היה פלגיאט במובן הטכני הצר של המילה. את הנושא כתבתי בכותרת הודעתי: "הזרימה המעגלית של המידע" (במובן שהעניק לו בורדייה שצוטט בהודעתי). לדעתי, לו לא היית נחפז להגיב והיית מקדיש מעט תשומת לב להודעתי, אני מניח שלא היה צורך בשום הבהרות, היית מבין לבד. ובעניין אי-ההזדהות, זה עובד בשני הכיוונים: אני משתתף באייל יותר מ-3 שנים, ומנסיוני אני יכול להכליל ולומר: בדרך כלל, (אמנם לא בכל המקרים), קוראים שמזדהים (או שומרים על ניק קבוע), בפרט אם הם מצרפים כתובת דואל, נוטים יותר לשקול את תגובותיהם - עם הזהות באה גם האחריות. דע לך, שכלל אינני נהנה להתנצח סתם, אני משתתף באייל כדי להחליף דעות ולא כדי לקנטר מישהו. ומצדי אפשר לסיים כאן את הדיון הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך אתה קורא נעבעך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיברתתי את השם בשנות החמישים | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |