בתשובה לג. שמעון, 12/05/03 13:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפני שהנבוך יספיק, אני חושב שהבנתי למה הוא התכוון. כיוון שהעיתונאים קוראים זה את זה, הרי שהם יודעים כבר מה התפרסם ואפשר אולי לצפות שדווקא יזהרו מפלגיאריזם או אפילו פלגיאריזם-לכאורה, כדי להיתפס כחדשנים ולא כמעתיקנים. יתרה מזאת, כיוון שהעיתונאים קוראים זה את זה הרי שעיתונאי שלישי יכול יותר בקלות להבחין שעיתונאי אחד מעתיק מעיתונאי שני ולתפוס אותו ''על חם''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. לזה התכוונתי. אני מצטער שלא ניסחתי את עצמי בבהירות הראויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם בלייר נתפס כשהעתיק מספר פסקאות כניסוחן, אך רוב הזמן הוא לא נקט בשיטה הטריוויאלית הזאת. הוא עשה סינתזות מפה ומשם, תיאר אירועים, כמו פרשת ''הצלף הסדרתי'' או סיפר את סיפוריהם של פצועי מלחמה בעירק, בלי שהיה במקום או ראיין את האנשים פנים אל פנים. הוא ניצל כחומר גלם את שפע החומר הנלעס ונלעס בעיתונות בנושאים אלה ואחרים שדיווח עליהם (עניין מחזור המידע). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |