 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהחלט נכון, אבל גם לפורמט השני יש יתרונות: 1. הכותרים. סוני רכשה את וורנר בראדרז, אחד הלייבלים המובילים בעולם, ולכן יש לה את האפשרות להוציא לאור אומנים מובילים על הפורמט שלה בלבד. 2. סופר-אודיו-סי-די מנגן גם על מכשירי סידי רגילים. כך שהאלבום שאתה רוכש, יכול להתאים גם למערכות אחרות שקיימות בבית או ברכב. קשה לדעת איזו תאימות הצרכנים יעריכו יותר - התאימות למכשירי דיוידי, או למכשירי אודיו סידי רגילים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הויכוח הנ"ל לגבי יתרון אחד הפורמטים על פני חברו מתמשך כבר שנים מספר. שעוד הגיתי ברעיון של להיות מיליונר היי-טק נהגתי לרכוש את Stereophile - מגזין שלאנשים שעבורם 5ת000$ עבור נגן תקליטורים הוא סכום סביר בהחלט. ולא, אין לי אחד כזה פנוי אפילו לא עבור עצמי >-: . הרחבת תחום הדגימה אמור לגרום ליפ דעתי לשני היתרונות הבאים: 1. אין צורך לבצע compression של התדרים סמוך לסף החיתוך. 2. על ידי הרחבת תחום התדרים נמנעים אפקטים של פעמון בקצוות. השינוי האמיתי מבחינתי יהיה רמקולים דיגיטליים ולמיב זכרוני היו כמה נסיונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי 2, לא כל הדיסקים של SACD הם "דו שכבתיים". כלומר, יתכנו - ואולי אף קיימים, אין לי מושג - דיסקים של SACD שניתן לשמוע *רק* על מכשיר SACD, ולא על מכשיר CDA רגיל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |