בתשובה לבתלי, 10/05/03 12:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בתלי, לפחות בעבורי אוויר ים פתוח מועיל לריענון את המחשבות. ולענייננו: "הדומיננטה התרבותית" אינה כפי שהתנסחת: "תופעה שהיא מעין שדה כוח שבתוכו חלק מהאובייקטים מתנהגים לפיה וחלק לא". כאן אין מדובר ב"או מוציא", כלומר, "כן, לא", "שחור, לבן". לדוגמה, אמן בעל אידיאולוגיה מודרניסטית, יכול לזהות שאכן קיים מצב פוסטמודרני בשדה התרבות, והוא אף יכול, להתנגד לו, אך אין זה אומר שהשדה אינו פועל עליו, שכן לעצם ההתנגדות יכולה להיות השפעה על יצירתו. אתן לך דוגמה ספציפית להשפעה של השדה התרבותי הפוסטמודרני על סופר מודרני (אך בלי לנתחה, מכיוון שלשם כך דרושה לכל הפחות עבודה סמינריונית בספרות). הסופר א' ב' יהושע ביצירותיו הראשונות, הסיפורים הקצרים (כמו "חתונתה של גליה") והרומן "המאהב" הוא סופר מודרניסטי מובהק. אך ברומן האחרון שלו "הכלה המשחררת" ניכרת ביצירתו השפעתה של הדומיננטה התרבותית הפוסטמודרנית. אין זאת אומרת שיהושע הפך ממודרניסט לפוסטמודרניסט, אך כאמור, ניתן להבחין אצלו בהשפעת קווי הכוח של השדה. יש ב"הכלה המשחררת" התייחסויות מפורשות לתופעה של הפוסטמודרניות, כך לדוגמה, גיבור הרומן, המזרחן רבלין, הוא חוקר בעל מתודות בדוקות מודרניסטיות, והוא נאלץ להתמודד עם תיאוריות פוסטמודרניות מבית מדרשו של אדוארד סעיד שמחזיק בהם מזרחן אחר, צעיר. ועוד, חלק נכבד מזמן הרומן מתרחש בירושלים, ורבלין בשיטוטיו בעיר נמשך מפעם לפעם לביתו של הסופר המודרניסטי הגדול, עגנון, אך למעשה הוא לא נכנס לשם אלא לפנסיון של משפחת כלתו לשעבר, מקום שהשתלב היטב בעולם התיירות המסחרית הפוסטמודרנית, וחלק מהדמויות הפועלות בו כבר אינן עגנוניות למהדרין. אולם אלה אינם אלא סממנים חיצוניים. ברומן ניכרת השפעת שדה התרבות החדשה ברבדים עמוקים יותר: עיצוב הגבולות של הדמויות, סצנות קרנבליות ותיאטרוניות, סוג היחסים בין אבות לבנים (ובנות), אופי הקתרזיס שחווה הקורא עם גילוי "האמת" לקראת סופו של הרומן ועוד. ואם בודקים למשל את הביקורת הקצרה של פרופ' מנחם פרי בגב הספר, רואים שהוא בודק את הדמויות במונחים של תופעת "מות הסובייקט" כפי שתוארה לעיל במאמר על ג'יימסון. אך, הנה אני מתחיל לגלוש לניתוח, וכאמור, איני יכול להיכנס כאן לניתוח מפורט של הרומן. (למעוניינים: פרמטרים יסודיים להשוואה בין הרומן המודרני לפוסטמודרני בספרו של דוד גורביץ' "פוסטמודרניזם", הוצאת דביר, בפרט בחלק השלישי, "פוסטמודרניזם בספרות העולם"). האם ספרו של יהושע הוא פוסטמודרני במלוא מובן המילה? בהחלט לא, הוא עדיין משמר הרבה ממסורת הרומן המודרני. האם יהושע הושפע מהדומינטטה התרבותית החדשה? בהחלט כן. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |