בתשובה לברקת, 05/05/03 16:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תחושה מוזרה עולה בי בזמן המפגש עם הקטע הקצר הזה מ"בעיר ההרגה". כלומר, במקרה אחר הייתי אומר ש"נעים להיזכר" בשיר אהוב וישן, אולם "נעים להיזכר" זה רחוק מאוד ממה שקורה כשקוראים את השיר הזה. בעת הקריאה עלה בי אותו חיוך שעולה בנו בעת מפגש מחודש עם טקסט אהוב שזנחנו, אולם האם ניתן לחייך למקרא השיר הזה? פואמה מדהימה, דרך אגב. קצת ארוכה מדי, היתי אומר. לדעתי "בעיר ההרגה" היא אחת היצירות החזקות ביותר שקיימות בשיר העברית. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |