 |
|
 |
||
|
||||
 |
איילת יקירתי, תודה על המאמר המעניין (ותמיד כיף להיתקל בחבר'ה מהמכון לקרימינולוגיה!). כמה מילים קצרות שאולי יעניינו אותך ואחרים: נקודת המוצא של רוב הכתיבה הקרימינולוגית בנושא עבריינות נשים היא שנשים הן מראה חריג בנוף העבריינות - היינו, שהן תמיד מיעוט זעיר מכלל העבריינים. ומניחים שמיעוט המחקרים נובע גם ממיעוט העברייניות - ולא כך היא! ניתוח כמותי של בסיסי נתונים על פי רשומות של בתי משפט מאירופה של המאות ה-17, 18, 19, מגלה ששיעור הנשים מכלל העבריינים עד מחצית המאה ה-19 היה גבוה בהרבה משיעורן כיום. באמסטרדם של המאה ה-17, למשל, נשים היו יותר מחמישים אחוז מאוכלוסיית העבריינים! האחוזים נותרים בעינם כשמבקרים על סוג העבירה ומשמיטים עבירות "נשיות נפוצות" כמו זנות, הרג תינוקות או כישוף. נכון ששיעור הנשים בעבירות אלימות נמוך יחסית, אבל בעבירות רכוש, עבירות כלכליות, הפרת סדר, הברחה, ועוד, הן תפסו חלק נכבד בעולם העברייני. עיון איכותני בחומר מהתקופות הרלוונטיות מציג נשים בתפקידי מפתח בכנופיות שודדים, בעלות בתי מרזח ששימשו להסתרת רכוש גנוב, וכדומה. בקיצור, טעינו אם חשבנו שנשים היו מיעוט בעולם העברייני מאז ומעולם. ישנן כל מיני השערות לגבי השאלה מדוע פחת שיעור הנשים בקרב העבריינים - בין היתר, בשל שינוי בתפיסות הפטריארכליות לגבי נשים בתקופה הויקטוריאנית. אבל חשוב לזכור שצריך לשמור על פרספקטיבה היסטורית בכל מה שנוגע לעבריינות נשים. מה שרואים משם לא רואים מכאן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם נעשה גם פילוח של אופי העבירות? כלומר, איזה אחוז מתוכן נעשה כדי לרצות גברים (זנות, סיוע בעבירות רכוש וכיו"ב), איזה אחוז מכלל העברייניות הציג דמות נשית מובילה ללא התערבות גברית ואיזה אחוז היה קורבן ל"ציד עברייניות"? איך תסבירי את העובדה שנשים רבות היו פעילות מאוד בעולם התחתון (אני מניחה כי ישנן עדויות לכנופיות נשיות) ועדיין התכלמו מהן ברמה כזו והעדיפו לראות את האם הקדושה מחד גיסא ואת הלילית המכשפת מאידך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש נתונים על אופי העבירות. במקרים רבים אין דמות מובילה, וכפי שציינתי, גם אם משמיטים מהמדגם את העבירות הנשיות הטיפוסיות כמו זנות, המגמה נותרת בעינה. אני לא יודעת אם דמות ה"מוסר הכפול", שחוזרת על עצמה בכל כך הרבה מחקרים על עבריינות נשים, היא לא בעיקר יציר כפיה של התקופה הויקטוריאנית. ב"תור הזהב" ההולנדי, למשל, ערי נמל ענקיות, שהיו מרכז חיי המסחר האירופיים, היו מלאות במשפחות חד הוריות של נשים שעבדו במפעלי אריגה, למשל. נשים רבות נעו ונדו ברחבי אירופה ועבדו במשקי בית. נשים היו הרבה יותר עצמאיות ופעילות מחוץ לבית. לא בשל שחרור האשה, חלילה - מכורח: הגברים היו באיי הודו המערבית, או מתו בקרב, וכדומה, או שלא היו בעלים לנשים מהגרות, כפי שחלק מהכתיבה טוענת. הטענה שלי היא לא שלא היתה פטריארכיה. היתה, ועוד איך היתה. היא פשוט שינתה צורה. מפטריארכיה שכופה על נשים "להסתדר" ולהרוויח את לחמן דרך יוזמה (עבריינית, לעתים), היא הפכה במאה התשע-עשרה לפטריארכיה שדורשת מנשים חסודות להישאר בבית ולהיות קדושות. לעיון נוסף: Kloek, Els, Nicole Teeuwen, and Marijke Huisman, eds. 1994. Women of the Golden Age: An International Debate on Women in Seventeenth-century Holland, England and Italy. Hilversum: Verloren.
Feeley, Malcolm M., and Deborah Little. 1991. The Vanishing Female: The Decline of Women in the Criminal Process, 1687-1912. Law and Society Review 25:719. Spierenburg, Pieter. 1997. How Violent Were Women? Court Cases in Amsterdam, 1650-1810. Crime, History and Societies 1 (1):9-28. Kloek, Els. 1990. Criminality and Gender in Leiden's Confessieboeken, 1678-1794. Criminal Justice History 11:1-29. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |