בתשובה לewilde, 06/05/03 18:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם צה"ל צריך לפרק אותם מנשקם וגם להגדיר את נקודת הזמן שבו נשקם מפורק, זה לא רע מבחינתי, אבל זה בשום פנים ואופן לא "מפת הדרכים". מהי מפת הדרכים, בקרוב האמריקאים יסבירו לכולנו. . . ולעניין המגירות, ממש לא מבין אותך. אתה קפצת ושאלת מבלי שהתבקשת, מה לדעתי הצבעת בקלפי, ואני ניסיתי לנחש כמיטב יכולתי. מה הייתי צריך לומר ? שהצבעת בקלפי עבור הדמוקרטיה בארצות ערב ? על מה אתה מלין ? אגב, על מאמרך, שאותו קראתי כרגע, הגבתי בתשובה באי מייל חוזר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מהיא מפת הדרכים אנחנו עוד לא יודעים בוודאות, אני רק העליתי כמה סימנים אופטימים. אני מוכן להציב מראש אבני בוחן: 1. אם צה"ל יאבד מאחריותו על ביטחון ישראל, או יצמצם את מלחמותו באירגוני הטרור כתוצאה של "הודנה", הפסקת-אש או הסכם אחר כלשהו, וימסור אחריות זו לגורם פלסטיני כלשהו - סימן שטעיתי. 2. אם לא יהיה מנגנון פיקוח יעיל על הכסף הבינלאומי שיועבר לרש"פ, ושיושקע במוסדות אזרחיים בלבד - סימן שטעיתי. 3. אם ערפת לא ימשיך ויאבד מכוחו כתוצאה ממפת הדרכים - סימן שטעיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה הצער, "התנעת" התהליך מצביעה בדיוק על המתווה שעליו דברתי. עם ביקורו של פאואל בארץ אנו שומעים מיד על "מחוות" – מוסר הסגר ששרר מזה כמה חודשים. לפי הודעתה הדבילית של הממשלה מדובר בצעד "שאינו פוגע בביטחון", (אם הסרת הסגר אינה פוגעת בביטחון מדוע הוטל מלכתחילה ?) כתגובה להסרת הסגר מתממשות ההתרעות הרבות לפיגוע ונרצח אזרח ישראלי (בדיוק כפי שהיה בביקורו הקודם של פאואל וכן שליחיו זיני ואחרים בעבר). כתגובה לפיגוע הירי ליד עופרה, אפילו "שיטת נתניהו" - (יתנו יקבלו. לא יתנו לא יקבלו.) שיש בה פוטנציאל להקלה זמנית, לא מופעלת, והסרת הסגר נשארת בעינה. הריצה "לשלום" ולמזרח תיכון חדש נראית בדיוק כמו בימי רבין ביילין העליזים. ופאואל מה הוא אומר ? את בעיית "זכות השיבה" צריך לדחות לעתיד ולממש את הדברים שיש בהם הסכמות. . . "סובב סובב הולך הרוח ועל מקומו שב הרוח". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם הידיעה ששמעתי הבוקר לפיה המפגעים יצאו מהמוקטעה וחזרו אליה מעניינת. זו מעין זריקת כדור בוחן לעברנו, משהו כמו: "אייך אתם מגיבים על כך בעידן המחוות ותהליך השלום החדש ?" נו ? איך באמת ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שכתוב ב"הארץ" לא בוטל הסגר, אלא הוגדל מספר רשיונות הכניסה לצורך עבודה, נדמה לי משהו כמו מ10 ל20 אלף. הודיעו על נכונות לשחרר פחות מ200 אסירים, שממילא עמדו להשתחרר תוך חודשים בודדים. ה200~ האלה הם מתוך כ5000, ובטח לא מהווים את חוד החנית של של אירגוני הטרור. כלומר, עדיין נראה בעיני יותר כמו טקטיקה מאשר אסטרטגיה. לעומת זאת, צה"ל ממשיך בפעולות ובסיכולים, ודווח על מספר הצלחות ביומיים האחרונים. אני מציע לתת למפת הדרכים מאה ימי חסד. לא תהיה לי כל בעיה פנימית-אישית לחזור בי, אם אראה שהסימנים נגד דעתי מתרבים, כמו שכבר עשיתי מספר פעמים, למשל כאן: תגובה 65147 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסגר בוטל. במשך היום נמסר שהוטל מחדש בגלל התרעות לפיגועים. זה היה יכול להיות גם בגלל פיגועים ממש. הכל עניין של מזל. ומה עם המחבלים שיצאו (לפי מה שנמסר) מהמוקטעה, וחזרו להסתופף ליד ערפאטוש שלהם ושם הם מקבלים הגנה, בעצם את הגנתנו ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להערכתי לא נגיע לכך. ''המפץ הגדול'' יקרה מתי שהוא אחרי היציאה מהערים ועוד לפני שנידרש לפנות התנחלויות. כמו באוסלו לא מדובר על משהו שיוביל לשלום אלא על משהו שיוביל לבלגן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלגן שכמובן יתרמו לו מושאי הכתבה. אבל גם אני לא חושב שנגיע לכך. שרון רחוק מלהיות רבין ולכל היותר יפנה איזה מאחז שולי שיוקם ע''י נוער הגבעות באופן מיוחד, ובכך יצהיר שהוא ''מפנה'' התנחלויות, והציבור הרדוד כמובן יקנה את השטות הזאת ויאמר שראש ממשלתו ''התמתן''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה את ההתפתחויות כך: במפת הדרכים לא מוגדר ההסדר הסופי (זה הרי בדיוק אוסלו) , ואני מניח שפינוי התנחלויות צריך לבוא רק במסגרת של הסכם שלום. כיון שהפלשתינים יהיו מוכנים לשלום ולויתור על כל תביעה רק כאשר מדינת ישראל לא תתקיים בכלל, תחזור תמנות קמפ דויד. כלומר, אי אפשר יהיה להציע להם שום דבר סביר שתמורתו יוכלו לומר: "אין לנו תביעות נוספות". לכן גם לא יהיה שום פינוי של ישוב. (בהנחה שלא ניפול לגמרי על הראש ונפנה ישובים גם אם לא יבטיחו לנו שלום.) המתווה הזה אינו קשור במי שעומד בראש. הזכרת את רבין, ואני רוצה להזכיר לך שהאיש הזה היה אחד השנואים על השמאל בזמן האינתיפאדה הראשונה כשהיה שר ביטחון, ונתן הוראה לשבור עצמות. אין שום סיכוי שאישיותו המקסימה הייתה משנה את המתווה שתיארתי. ובימים אלה שרון הוא ביילין זך וטהור ללא סיגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדולתו של רבין (שאכן גם הרבה מגרעות היו לו ועד יום מותו לא היה שמאלני) היתה שלמרות גישתו הניצית הבסיסית, שינה את השקפתו כתוצאה מהמפגש עם התנגדות העם הפלסטיני לכיבוש ופתח בתהליך היסטורי חיוני שאולי אף אחד מלבדו לא היה יכול לפתוח בו. הסיבה לכך היא שהיה אדם פראגמטי - ידע ללמוד דבר ולשכוח דבר, ההיפך הגמור מגישת הימין ובכלל זה גם שרון. תנוח דעתך, שרון רחוק מלהיות ביילין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבין היה עקבי בגישתו הבסיסית מאז מלחמת ששת הימים. אלא שהוא עיבה אותה בתגובות אד-הוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להשקפתך פרגמטיות פרושה הקרבת מאות מאזרחיך למולך ''התהליך''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך. פירושה הצלתם מלחימה ממושכת ומיותרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציבור הרדוד לא יבין זאת. כמה טוב לציבור הרדוד שיש לו אותך, האינטלקטואל העמוק, שיסביר לו את הרבדים הנסתרים של המציאות. או, מה היה עושה אותו ציבור רדוד בלי יכולותיך הניתוחיות המפליגות, שמאפשרות לך, ורק לך, לראות את האמת היחידה. אבל הוא ציבור רדוד, הציבור הרדוד הזה, ולכן הוא מתעלם מיכולות-העל הקוגניטיביות שלך, ולכן כנראה שמצבו יגיע אל עברי פי פחת, לפני שיעמיק ויבחר בך לנביאו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |