|
בשורשים שלי, אני חקלאי.
הצורה הפשטנית שבה אתה מתייחס לטענות שלי היא אכן כוזבת.
התייחסות לשואה במסגרת לימודי היסטוריה שעסקו במלחמת העולם השניה, אכן כמעט ולא זכורה לי. למיטב ידיעתי, במערכת החינוך הממלכתית לומדים על מלחמת העולם השניה בנפרד ועל השואה בנפרד, כנושא למעשה מנותק מההקשר של המלחמה.
בית ספר קיבוצי, אם אתה נורא חייב לדעת.
היו אולי תקופות חמורות יותר מבחינת אנטישמיות, אבל במשך 60 השנה האחרונות? אני לא חושב שאתה צודק בנקודה הזאת, כפי שאני לא חושב שאתה צודק בכל הפיסקה האחרונה. לדעתי, דווקא אנשים שחונכו על רקע גישה כמו זאת של המאמר הם אלה שעיוורים לקיומו ומשמעותו של הגל העצום הזה, ודווקא הם אלה שאינם מסוגלים להבדיל בין ביקורת עניינית ואובייקטיבית חריפה ככל שתהיה לבין אנטישמיות ושנאה. אישית, חונכתי בדיוק על רקע אותה הגישה ממש (זאת של המאמר, לא זאת שהוא מדבר עליה), בניגוד למה שאתה טוען. בגישה הזאת יש מימד מסוים של אמת שנובע מאתנוצנטריות סטנדרטית לגמרי (בעיקר חלוקת העולם ל'גויים' שהם מקשה מונוליטית אחת וליהודים, שלכל הפחות אמורים או צריכים להיות מקשה מונוליטית אחת), אבל היא קיצונית יתר על המידה: היא מחליפה פרשנות מציאות גורפת וטוטאלית אחת בפרשנות מציאות גורפת וטוטאלית אחרת, שבסיכומו של דבר, רחוקה יותר מהמציאות מאשר הפרשנות שעליה היא מותחת ביקורת. דבריך לפי דעתי משקפים טוב יותר מאשר תוכן המאמר את אותה הגישה, שלדעתי די מסוכנת, שאני מדבר עליה.
|
|