|
||||
|
||||
לתעשיית המוסיקה בארץ יש כל כך מעט במה להתגאות, עד שקשה לי לא להיגעל מטקס "תמוז" ודומיו. אין בארץ אפשרות ראליסטית להתפרנס ממוסיקה, או אפילו ליצור מוסיקה ולקוות שהיא תגיע לאזני הקהל - ולא בגלל זייפני הדיסקים, האויב הדמיוני של התעשיה (מי מזייף דיסקים של "בתרי זוזי??") - אלא בגלל המדיניות של חברות התקליטים. לא רק שהן ממעטות להחתים ולקדם אמנים חדשים בעלי כיוון מוסיקלי אלטרנטיבי (רוק אלטרנטיבי, מוסיקה אלקטרונית, מוסיקה אתנית לא-מזרחית), אלא כשהן כן עושות זאת - המחירים מופקעים לחלוטין. אחרי שרוצחים תקליט כמו הדיסק של מיקה קרני, עם מחיר של 70 ש"ח (אף אחד לא מכיר אותה! - למה שאנשים יקנו אותה? אבל היא גם לא מופיעה בשום מקום כי לא מקדמים אותה), מתפלאים שהמוסיקה שלנו נראית כמו בטקס "תמוז"...? |
|
||||
|
||||
מי שמערים קשיים על היוצרים החדשים היא... התעשיה. לא הזייפנים, וכו'. "חברות התקליטים" – זו, הרי, התעשיה! להבדיל מהיוצרים. הטקס היה טפיחה עצמית על השכם של הוותיקים והמצליחים (יחסית או באמת), ולא ממש עזר לקידום יוצרים חדשים. |
|
||||
|
||||
אני חייב לציין לטובה – כן, אני יודע שזה מוזר, בהקשר של תעשיית התקליטים – את ההוזלות המשמעותיות בתקליטים האחרונים שיצאו. אתמול הלכתי לקנות דיסק לחבר שלי, והתלבטתי בין שלושה דיסקים חדשים בפחות מ-60 שקל (אסף אמדורסקי - 55, יזהר אשדות - 55, אביתר בנאי - 59), מחיר סביר לכל הדעות. ברור, אמנם, שאין כאן שום אלטרואיזם, אלא מאבק קשה בזייפנים, ואף על פי כן זו מגמה מבורכת. כן ירבו. |
|
||||
|
||||
55-59 ש"ח לדיסק, זה מחיר סביר? אני לא צריך להתאמץ יותר מדי בשביל להזכר בתקופה שדיסק עלה 40 ש"ח, ושבחנויות היו מבצעים של שלושה דיסקים ב100 ש"ח. אז 55 ש"ח זה מחיר סביר? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |