בתשובה להאייל הפרופילניק, 01/02/03 18:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סוף השבוע הזה במעריב על הקלות שבה נותנים פרופיל 21 גם למי שלא ביקש, קובעים קב"א מראש ו"יודעים הכל" על הבנאדם מבלי ששואלים אותו. דבר לא השתנה מאז שאני עברתי את החוויה (וזה היה באמת מזמן) ולפחות ממני נחסך התענוג של שירות בצה"ל, בתנאים שהיו מן הסתם דומים לתנאים שהכותב תיאר. בעיני יש לזה קשר לדיון 1421 על הדרך לחריצת גורלות אדם, מיונו וקביעת שוויו בחברה הישראלית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמה מזמן זה היה, כשעברת את החוויה? כשבגין עוד היה ראש ממשלה? כשצביקה פיק עוד כתב שירים חדשים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בערך. הכסף עוד היה אז בלירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צביקה פיק עדיין כותב שירים חדשים, הוא פשוט מעדיף לתת לזמרים אחרים לשיר אותם ובעצמו שר את הישנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממך נחסך התענוג, ובגללך ושכמותך אני מתענג על מילואים ארוכים יותר. אלוהים, אני מאד מקווה שמי שקובע את השווי שלנו ייקח את זה בחשבון, אבל לא נראה לי שהוא יחזיר לי את השלוש שנים ואת חודשי המילואים. זה לא צריך להפריע לך להרגיש דפוק, כמובן, יש כל הסיכויים שאתה באמת כזה. החברה הישראלית לא היתה יכולה להתקיים אם כולם היו כמוך, ואם זה לא קריטריון תקף לקביעת שווי (יחד עם נוספים, כמובן), מה כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החברה הישראלית לא הייתה יכולה להתקיים בלי מנקי רחובות, אופים, כבאים, שוטרים, וירקנים. אני מניח שאתה הולך עכשיו לעבוד במשרה חלקית בכ-ל העבודות האלה, כדי שחס וחלילה לא יוכלו להגיד שאתה לא שווה שום דבר, נכון? אז מה אתה עושה באייל? אתה מאחר למסעדה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לחברה הישראלית מנגנונים שמבטיחים מספר מספיק של ''מנקי רחובות, אופים, כבאים, שוטרים, וירקנים'', ולעומת זאת יש מחסור חמור בלוחמים. מסיבה זאת אין גיוס חובה לשורות הירקנים, אבל יש כזה לצבא. אין קלון בחוסר יכולת לשרת בצבא, אבל זה גם לא כבוד גדול מדי. הפוזה כאילו אי השרות מעיד על איזה יתרון מוסרי של יפי הנפש שחיים כאן בזכות המילואים שאני עושה היא פוזה מגעילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יש לחברה הישראלית מנגנונים שמבטיחים מספר מספיק של "מנקי רחובות, אופים, כבאים, שוטרים, וירקנים", ולעומת זאת יש מחסור חמור בלוחמים", על סמך מה קבעת את הטענה הזו, לפי הנתונים שמתפרסמים יש לחברה הישראלית עודף (חמור?) בלוחמים (למשל, http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/140320... וכתבה כזו מתפרסמת מדי פעם על כל יחידה לוחמת) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על סמך כמות ימי המילואים שאני נדרש לעשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מעיד בהכרח על מחסור בלוחמים, סביר שזה מעיד על מחסור בלוחמים מוכשרים (=כאלה שעברו הכשרה), ועודף של אנשים בעלי מוטיבציה שלא עברו הכשרה מתאימה, עקב החלטת מערכת הביטחון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהקישור שנתת עולה שיש עודף מתנדבים ליחידת ''דובדבן''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן הוספתי ''וכתבה כזו מתפרסמת מדי פעם על כל יחידה לוחמת'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוספת, לא הוכחת. הבה נתפשר - אל תטרח לגבי כל היחידות הלוחמות, נסתפק בנח''ל, בגבעתי, בחיל השיריון ובתותחנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמען ההגינות כדאי לציין שגם האייל האלמוני הראשון (זה שטען שיש מחסור) לא נתן הוכחות של ממש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה הוכחות אתה מצפה שאביא? את צו הקריאה שלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש ארבע חטיבות חי"ר, לפי http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/180320... לשלוש (כולל הנח"ל) מהן אין בעיה, הרביעית *אולי* בעייתית (עד כמה שידוע לי, ממקורות שאינן גלויים, גם שם אין כלל מחסור במתנדבים, למעשה, היום אין חייל סדיר בצה"ל שמשרת בחי"ר ללא שהתנדב לכך), אבל זה בהחלט לא מצביע על מחסור בלוחמים, בשורה התחתונה, *אין מחסור בלוחמי חי"ר*. לשריון באמת הייתה בעיה במשך תקופה מאד ארוכה, אבל, היום גם לשריון יש התנדבות ערה, וכל המקומות מלאים. בקשר לתותחנים (ולנ"מ), אין לי מושג, ולא הצלחתי למצוא מקורות גלויים, אבל אפשר להניח שהמצב שם דומה ואולי אפילו טוב מזה שבשריון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה הבסיסית היא שהכשרת חייל מקצועי כיום היא ממושכת, אך יש לחץ לקצר את השירות הצבאי. לא בעיה למצוא מתנדבים לסיירת מטכ''ל. הבעיה היא לייצר קצינים של סיירת מטכ''ל שיש להם ית''ש ארוך. אותם דברים אמורים בכל קצונה מקצועית שתיקח. ככל שההכשרה ארוכה יותר, קשה למצוא מישהו שישרת זמן ארוך בשירות סדיר. לכן נטל המילואים על קצינים מקצועיים הופך למטלה של ממש. הוסף לכך את העובדה שעל פי התנהלות המלחמות אצלנו יש פער ענק בין גודל הצבא הנדרש בחיי יום-יום לבין גודלו בזמן מלחמה. הצבא צריך לגדול לעתים בסדר גודל שלם, ובזמני שיגרה הוא עוסק בלאמן את חיילי המילואים (בנוסף למשימות השוטפות). מכאן שלמטלות היום-יום הצבא, כנראה, גדול מדי. אם הוא אמור לפעול במלחמה קלאסית, הוא כנראה קטן מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכול זה, ועוד, לא משנה את העובדה שאין מחסור חמור בלוחמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, חשבתי אם זה לא בזבוז זמן לענות לך, שהרי מן התגובה שלך ניכר שאתה יודע הכל ("יש כל הסיכויים שאתה דפוק/ אם כולם היו כמוך") אז אתה יודע מי אני, אתה גם יודע מה אני חושב ומה אני מרגיש, ומיותר לספר לך את זה מעל דפי האייל. במחשבה, מעל אותם דפי איל אני מדבר לא רק איתך אלא עם עוד כמה וכדאי שישמעו לא רק את הצד שלך, אותו ממילא שומעים יותר מדי במדינה הזאת. תגובתך מייצגת את הדבר הזה בדיוק: את "ידיעת הכל" הזאת שלא שואלת את האדם למה העניינים אצלו הם ככה, ומראש פוסלת, מראש מענישה. "ידיעת הכל" הזאת מאפיינת את כל הישראלים המכוערים באשר הם, ומרשה להם להיות מצ'ואיסטים וגזענים כמו שהם. היא מתחילה כנראה, מהצבא. ובכל אופן, כמה דברים, לא שאני חושב שזה מעניין אותך ואת כל אלה שכמוך: א. אני לא ביקשתי את הפרופיל. וכמוני עוד רבים. היינו מוכנים לשרת.נכון, שיש גם כאלה שביקשו. אני, אישית, מכיר מעט מאד כאלה. ב. מה שחזר אלי בקריאת הכתבה הוא הזלזול, לאחר שנשלחתי לקב"נים, אני כפי שהייתי אז, נער בודד ומבוהל, מחפש את דרכו בעולם. היה איתי ספר ("ארבעים הימים של מוסא דאג" היוצא עכשיו במהדורה מחודשת). רציתי לדבר איתם על *דחיית* גיוס, מסיבות שלא נפרט אותן כרגע. הם בכלל לא התעניינו במה שיש לי להגיד, שאלו אותי שאלות קצרות, עיינו בספר שהיה איתי במין זילזול כזה, הרגשתי את המחשבה שלהם "עוד אינטיליגנט אחד שבא לקרוא לנו ספרים" (ואולי, מי יודע, ספרים שמקלקלים לנו את היחסים הבטחוניים הטובים עם תורכיה. לא אתפלא אם גם על כך הם חשבו). וכך, תוך דקות אחדות, הם קבעו מה אני שווה. כל זה רק משום שהעזתי להיות *חריג*. אני ערערתי כעבור חצי שנה. לא עזר. כמה עוד כמוני לא היה להם אפילו הכח לערער? איזה סיכוי יש למי שהמערכת "יודעת עליו הכל"? אני מדבר פה על נורמליים, שלפחות בגיל 18 הם רוצים לשרת. זה שאחר כך נהייתי אנטי צבא ובמידה רבה אני כיום גאה שלא נטלתי חלק במלחמת שרון בלבנון (ורק מצטער מאד על הנופלים) ובכיבוש השטחים, לא רלוונטי למה שהיה אז. חשבתי, הגיעו אלי כל מיני טענות כאלה, שהיום המערכת אנושית יותר, פחות נוטה לקבוע שיווי נמוך ולקבור חבר'ה טובים בדרך זו מחוץ לגדר, עד שבא המאמר הזה ופשוט החזיר אותי לאז, ומוכיח לי שיש דברים בחברה הישראלית שלא ישתנו. ג. אתה מתענג על מילואים ארוכים יותר, ואילו אני מתענג על מלחמה שהיא לכל החיים. מלחמה על שמי הטוב, להוכיח בכל מקום שאני בסדר למרות שקיבלתי פרופיל 21, וטוב מהרבה פסיכופטים חארות ומושחתים שכן הצליחו להתברג במערכת. אני נלחם מלחמה אמיתית לכל החיים מול כוחות הרשע העומדים 24 שעות ביממה לקבור איש כמוני בעוד שאתה תיהנה בכל מקום מזכויות של יוצא צבא. ד. אלוהים שבשמים, אם יש דבר כזה והוא שקובע את השיווי שלנו, אני מאד מקווה שיתחשב ויקח את זה בחשבון, אבל לא נראה לי שהוא יחזיר לי 24 שנות מלחמה שיש לי ושנות המלחמה הבאות שעוד יבואו לי. המלחמה שלי היא אין סופית. אולי אתה שמח, בעיני אתה סתם רשע. ה. "החברה הישראלית לא היתיכולה להתקיים אם כולם היו כמוך". אולי, אם החברה הישראלית היתה מורכבת מיותר אנשים כמוני, היא היתה מוצאת דרך לחיות בשלום עם הסביבה ועם העולם? הבעיה של החברה הישראלית היא שיותר מדי אנשים הם כמוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה הם שני דברים שונים לחלוטין: להמצא בלתי כשיר מטעמים נפשיים (מוצדקים או לא), ולהתגאות בכך. הראשון אינו פוסל אותך מלהיות אזרח גאה ושווה זכויות, השני הופך אותך ראוי לבוז. אם אתה מרגיש במלחמה על טיהור שמך, אין לך את מי להאשים אלא את עצמך, על שהפכת את הבעיה שלך לנושא להתגאות בו, להכריז עליו השכם והערב, לראות אותו כחלק מהגדרתך כאדם (וראה הניק שבחרת) ולנופף בו לכל עבר כאילו מגיעה לך מדליה על זה שקראת את ארבעים הימים של מוסה דאג. לא מגיעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"להתגאות בכך". אני גאה במה שאני, לא בכך שלא שירתתי בצבא. זאת עובדה, שבמשך שנים ניסיתי להסתיר אותה בתור עובדה שלא מגיע עליה פרס, גם לא עונש. זמן רב עבר עד ש"הפכתי את הבעיה לנושא להתגאות בו". רוב הזמן, הסתרתי, לא מתוך בושה כי אין לי במה להתבייש, אלא כי חששתי (ובצדק, לא פעם ולא פעמיים) שאנשים לא יבינו. עד שהבנתי שאין טעם לשבת עם זה בארון, ואולי אותם החארות שסימנו אותי, הם שצריכים לשבת בארון, לא? אני לא גאה בכך, אני פשוט *מדבר* על כך, מה שאחרים חוששים, כי כל כך עמוק חדרה לתוכם שטיפת המוח החברתית שגם הם מאמינים במה שאומרים להם על עצמם. אני לא גאה בכך, גם לא מתבייש. לוקח זאת כעובדה, והניק שבחרתי היה לצורך הדיון הספציפי בעניין. ולא, לא מגיעה לי מדליה על עצם זה שקראתי את ארבעים הימים של מוסה דאג, (ואם קראת את דברי, אני לא זוכר שביקשתי) ובכלל אני לא אחד שמחלק לעצמו מדליות (סוג כזה של פוציות אני משאיר לאחרים מסוג מסויים) אבל אולי בהקשר שבו קראתי את הספר, כן הייתי נותן מדליה למי שעושה את אותו דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי איך הכתבה מוכיחה משהו כזה. להיפך: הכותב סומן מראש כבעל נתונים נמוכים. הכותב מראש החליט שהוא רוצה להעביר מה שיותר זמן בבית כדי לעבוד במשהו בזמן השירות הצבאי. הכותב סיים את הטירונות כשבתיקו הערות משמעת (ולא מפרט מהן). הכותב לא הצליח בעבודה שבה לא נדרש ממנו הרבה. הכותב אמר שהוא בדיכאון ורוצה להתאבד. הכותב שוחרר מצה"ל. נראה לי שצה"ל יצא מגדרו כדי להחזיק את אותו אדם, שמראש סומן כבלתי מתאים, והוכיח שההערכות עליו לאורך כל הדרך היו נכונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע הוא סומן מראש כבעל נתונים נמוכים? ומי הם האנשים בעלי נתונים כל כך "גבוהים" שסימנו אותו? מה זכותם, ועל פי איזה קריטריונים הם מסמנים ועד כמה הם רלוונטים? (בכתבה הזאת הועלה ספק גדול באשר לרלוונטיותם!). "הכותב לא הצליח בעבודה שבה לא נדרש ממנו הרבה" רק לקלף תפוחי אדמה. אתה היית מצליח בעבודה כזאת, שבועות על שבועות, 24 שעות ביממה? זה לא רק שאלה של "כמה נדרש" בעבודה כזאת. זאת גם שאלה של איכות העבודה. של כבוד האדם ויוקרתו. "אי הצלחה" בעבודה כזאת היא בעיני דווקא סימן חיובי. הכותב אמר שהוא בדיכאון ורוצה להתאבד, לפי דבריו, רק אחרי שהבין שבדרך אחרת הוא לא יצא מהגיהנום שאליו זרקו אותו. הוא לא רצה להגיע לדרך הזאת, רק שלא נתנו לו ברירה. וזה שיוצא ש"ההערכות עליו לאורך כל הדרך היו נכונות" אולי לזה מלכתחילה התכוון המשורר של השיטה, לתמרן את האדם שלא תהיה לו ברירה אלא "לאמת את ההערכות עליו"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מקלפים תפוחי אדמה במשך 24 שעות ביממה אפילו בסיירת צ'יפס. כדאי שתתעדכן מדי פעם במה שקורה בצבא, ולו רק בשביל ההשכלה הכללית שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי 24 שעות בדיוק הקפדני של המובן. יש ביטויים שהם לא מדוייקים, אבל הרוח והכוונה שלהם צריכה להיות מובנת. זה רק בשביל ההשכלה הכללית שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר הזה, לידיעתך, מלא בחצאי אמיתות ובשקרים בוטים, כנהוג בתקשורת המודפסת. אל לך להסתמך על עיתון שיציג בצורה אובייקטיבית את הדרך שבה נקבעים נתוני האיכות של המלש"ב. לחייל שכתב את הכתבה לא היתה השכלה בכלל, ועל פי הכתבה הוא לא הופנה לקב"ן לפני גיוסו, כמו שאתה מספר על זה. אם תרצה שאציין את השקרים וחצאי האמיתות בכתבה, אשמח להרחיב. בכל אופן, להסתמך על עיתון כמקור אינפורמטיבי זה לא מעשה שהייתי ממליץ לך לעשות. אני בטוח שחלו הרבה שינויים בתהליך המיון מאז שאתה קיבלת פרופיל 21 ועד שהטבח שבכתבה מויין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו מאד מעצבן באנשים שהם טובים מידי בשביל לקלף תפוחי אדמה. מתחת לכבודו של האדון, כן? אולי זה מסביר למה יש לנו 100,000 מובטלים ומספר דומה של פועלים תאילנדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שכבודה מוכנה אתמול לשבת ולקלף תפוחי אדמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיים לוינסון כאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה בקשר לכבודה, אבל אי-כבודו דווקא הרגיש סיפוק מה מניקוי מקררים ומחממי-אוכל ממתכת בתורנות המטבח, ולא היה מרגיש בושה לבלות כך את השירות שלו. ויש האומרים שאני אינטלקטואל. שווין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני יודע מדוע הוא סומן מראש כבעל נתונים נמוכים, היות שהוא לא נותן לנו שום חומר רקע על עצמו. מה שברור הוא שבטירונות קצרה של רובאי 02, שבה הדרישות הן נמוכות במיוחד, הוא עשה כל שביכלתו כדי להשתמט באמתלות רפואיות מהרגע שבו הוא התחיל את שירותו הצבאי. כך שהממיין כנראה ידע מה הוא עושה. עבודת מטבח היא עבודה ככל העבודות. מישהו צריך לבצעה. הנ"ל לא טרח לומר לנו במה הוא טוב ומדוע העבודה הזו היתה לא טובה (כן. תפוחי האדמה היו מסריחים. אני יודע). את הכותב לא זרקו לשום גהינום. רק לשירות צבאי שבו העמידו לרשותו חופשות ארוכות, רופא, קצין בריאות נפש, מיטה, מזון, בגדים, שיחות טלפון והשד יודע מה עוד. הוא באמת לא מתאים לכך מבחינת מצבו הנפשי ושוחרר. האלטרנטיבה היתה להעמידו לדין על כל שקריו והשתמטויותיו, להכניסו לכלא וכדומה. מה עדיף? אתה מעלה את ההשערה שמראש התכוונו שהשיטה תדכא את אלה שסומנו כבעלי יכולת נמוכה. קשה לי לחשוב על מניע לכך. הרבה יותר קל לי לחשוב על מניע של מישהו שנפלט החוצה להאשים את המערכת במקום להצדיק אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת יש לך בעיה של הבנת הנקרא או שאתה פשוט משוחד או סתם רוצה להציק לו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם גידופים זו הדרך הרגילה שלך לדון במשהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"באמת יש לך בעיה של קריאה ביקורתית, או שאתה פשוט משוחד או סתם רוצה להגן עליו?" זה הולך לשני הכיוונים אתה יודע. הכתבה ההיא הייתה מגמתית בצורה די קיצונית ודמגוגית לעיתים קרובות. לפרוס אמירות של בחור ממורמר (ולא לי לשפוט אם בצדק או לא) על פני כמה כפולות ואז לשים בצנעה בצד תגובות של דו"צ וכמה כאלה, טוב, תרשה לי לפקפק בכך שמדובר באמיתות מוחלטות או בדברי אלהים חיים. _____________ העלמה עפרונית, חיילת בחופשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לך לחשוב על מניע לכך? פשוט מאד, לא לקחת אחריות על חריגים, ו/או חוסר רצון להתעסק איתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יותר פשוט ויותר הגיוני (טוב, בכל זאת מדובר בצה"ל, שכח את ה"יותר הגיוני") פשוט לא לגייס את אלה שסומנו כבעלי יכולת נמוכה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, כי אז במצגת שיציג מפקד הבקו''ם לראש אכ''א, ראש אכ''א לרמטכ''ל, הרמטכ''ל לשר הביטחון ושר הביטחון לראש הממשלה יהיו מספרים לא יפים. כל מערכת קבלת ההחלטות בצבא מתבססת על עקרונות האסטטיקה של שקופית הפאוור-פוינט. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |