|
||||
|
||||
קבורת חמור. זה גורלו של תמצית תקוות הגזענים של השמאל "הלבן". קבורת חמור. זה גורלו של זיקוק השמאל ההזוי. קבורת חמור. זה גורלו של מי שהנו כל כולו בעצם דיקטטור. איש חסר כל יכולת להתפשר. הכל צודק אצלו. הוא ישר ואחד עם האמת, והשני משוקץ. (אלא אם כן הוא כמובן ערבי...) טוב שהרס קודם את הבחירות לעבודה. עם פואד עוד הייתה מקבלת 23 מנדטים.... ולשמאלנים שנותרו, שרון הוא היחיד שישאיר את ישראל כשרובה שלנו, השאר יהיה דרכי גישוש ושטחי אש, השאר של השאר יהיה כבישים ומנהרות, ובמה שישאר מהשאר, יגורו כמה ערבים. איש לא יגשים את מסע ההזיות של השמאל. לא שרון. |
|
||||
|
||||
וכמו שאנו למדים הבוקר- שרון סגר את הדלת למו"מ עם סוריה. כמה אחראי מצידו ומעניין מה יספר לך "העם" בסקר שיהיה בודאי בסוף השבוע "האם אתה בעד מו"מ עם סוריה ללא תנאים מוקדמים?" הכתבה ב"מעריב" שהקטע המעניין מתחיל בתת כותרת- "צעדים הדדיים" |
|
||||
|
||||
איך אתה יודע שלא היו תנאים מוקדמים? ציטוט מהכתבה: "...אך ראש הממשלה אריאל שרון דחה אותה, לאחר שקיים דיון בנושא שכלל ניתוח מדוקדק של ההצעה הסורית ונסיבותיה." |
|
||||
|
||||
ובכלל, זה מתייחס לתקופה של לפני המלחמה בעיראק. בהמשך כתוב: "לשכת ראש הממשלה התבקשה שלשום בלילה על ידי 'מעריב' להגיב על הידיעה אודות מגעים ישראלים- סוריים טרם המלחמה בעיראק, אך לא אישרה את דבר קיומם. עם זאת, אתמול בבוקר כבר סיפר שרון בעצמו בישיבת הממשלה כי התקיימו מגעים כאלה וכי היו הצעות לחידוש המו"מ. כעת מתברר כי המגעים היו רציניים מכפי שהוערך תחילה. הבוקר נמסר מלשכת שרון כי ישראל מוכנה לחדש את המשא ומתן עם סוריה ללא תנאים מוקדמים, ושבכל מקרה אין היא מוכנה לחזור לקווי 67'." כלומר, ייתכן ובימים אלו ממש מתנהלים קצת רחוק מעיני הזרקורים מגעים לחידוש הדיאלוג בין ישראל לסוריה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
עם פואד העבודה הייתה מקבלת 15 מנדטים ונעלמת. |
|
||||
|
||||
אתה נדיב. לא יותר מ12. מה זה משנה, בבחירות הבאות פחות מ10. בכל אופן, הדרך פתוחה עכשיו לאבודה לרוץ חזרה אל הבית החם, ממשלת אחדות עם ליכוד א'. |
|
||||
|
||||
אולי אני חוזר על עצמי או על אחרים, אבל בכ''ז... לפני הבחירות (וגם עכשיו בתנאים מסויימים) רוב מצביעי מפלגת העבודה היו בעד ממשלת אחדות. לאחר מסיבת העיתונאים של מצנע שבה הוא הצהיר קבל עם ועדה שהוא לא יצטרף לממשלת אחדות, העבודה איבדה לפי הסקרים כחמישה מנדטים. פואד אולי לא יהיה ראש ממשלה, אבל הוא הבין שמפלגת העבודה חייבת להתבדל ממר''צ אם היא חפצה חיים. אם פואד היה היו''ר, יתכן שחלק מהמנדטים שחזרו ממר''צ לעבודה היו נשארים במר''צ, אבל פחות מנדטים של העבודה היו מתנדפים לשינוי. |
|
||||
|
||||
והתהיה היא, האם מפלגת העבודה צריכה להבדיל את עצמה ממרצ, או שמא חשוב יותר שתבדיל עצמה מהליכוד. |
|
||||
|
||||
או שתבדיל עצמה גם מהליכוד וגם ממר''צ. בין הליכוד ומר''צ יש מרחק גדול, והעבודה יכולה בקלות למצוא שם את מקומה. אהיה מרוצה אם מבחינה מדינית מפלגת העבודה תבדיל עצמה ממר''צ, ומבחינה כלכלית היא תבדיל עצמה מהליכוד. בבחירות האחרונות המצב היה הפוך. מי שתמך בעמדות המדיניות של מצנע הצביע מר''צ, ומכיוון שמפלגת העבודה לא הציגה את עמדותיה הכלכליות (אולי כי הן שונות מעמדותיו הכלכליות של מצנע), האחרים הצביעו לשינוי או לליכוד. אלו שהצביעו בסופו של דבר לעבודה היו הגרעין הקשה של בוחריה, ועוד כמה אנשים שמאמינים שאסור שהתבוסתה בבחירות תהיה כל כך גדולה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |