|
||||
|
||||
במקום להשקיע כל כך הרבה כסף בתחזוקה של האוניברסיטאות, קח את אותה חברה חיצונית, תשלם שליש על האחזקה ובכסף שקיבלת תוזיל את שכר הלימוד - או תן עוד מילגות למיעוטי יכולת. אולי פגעת בכמה עובדים אחזקה, אבל הועלת לכמה אנשים אחרים שאחרת לא היו יכולים להכנס לאוניברסיטה. אתה באמת חושב שזכויותיהם של עובדי האחזקה חשובות יותר מזכויותיהם של צעירים שאין להם כסף ללמוד באוניברסיטה? כי אני חושב שלא. קח את כל הבזבוז העצום שיש במוסדות ציבוריים, תבטל אותו, ותגלה שאתה יכול להוריד מיסים בצורה משמעותית. פתאום הקלת במצבן של המון משפחות, שמהכנסה של 7,000 שקל ברוטו נשארים להם 6,000 שקל ולא 5,000 שקל. העלאה של 20% - לא משהו לזלזל בו (תראה כמה רעש עושים על קיצוץ של אחוזים בודדים אצל אותן משפחות). קח את קצבאות הילדים, תבטל אותן לגמרי (ביבי בכיוון הנכון) ואת הכסף תעביר למערכת החינוך כדי לספק ארוחה חמה בצהרים וחינוך חינם אמיתי. לפתע פתאום עזרת להורים בלי לתת להם כסף, הסרת את התמריץ בייצור ילדים סיטוני (באף מקום בעולם אין לבדוואים או לחרדים כל כך הרבה ילדים כמו פה מאז שהגדילו את קצבאות הילדים אי שם בשנות השמונים. מספר הילדים במשפחה חרדית ממוצעת יותר מהוכפל) ושיפרת את החינוך. ברגע שאנשים יפסיקו לחשוב על זה שקפיטליזם שקול ל"נשאיר את המצב הקיים, רק נפסיק לעזור לחלשים וניתן להם לגווע ברעב" ויקשיבו למה שאומרים להם, לפתע הם יקלטו שיש עוד דרכים לעזור, חוץ מאשר לתת כסף סתם כך (דרך שלא עובדת, והמציאות שלנו מראה את זה טוב). |
|
||||
|
||||
במילים אחרות, המדינה צריכה לתת שירותים, לא כסף. לא זוכר כבר איפה קראתי את זה בפעם הראשונה, אבל זה הפך למנטרה שלי מאז. ארוחות בבי"ס, לא קצבאות ילדים. מלגות לימודים ולא תשלומי העברה. סיוע לפתיחת עסק/קניית דירה ולא מענק שחרור. |
|
||||
|
||||
...ייצור מקומות עבודה חדשים, ולא מענקים ליזמים. |
|
||||
|
||||
למען האמת, אם אני זוכרת משהו מאותו "כנס משתחררים" מרגש, אז אתה מקבל שני סכומי כסף עם השחרור. כמה אלפים בודדים (תלוי במספר חודשי השירות ואופיו) עם קבלת המשכורת הצבאית האחרונה שלך (מה שנקרא במקומותינו, "המענק"), וסכום כסף נוסף, גדול יותר, שאפשר לנצל רק למטרות מאד מסויימות - לימודים במוסד מוכר, פתיחת עסק, קניית דירה וכאלה. לא נסיעה לחו"ל, לא שופינג מטורף, ולא, אפילו לא רכישת אוסף הדיסקים המלא של צביקה פיק. מצד שני, אם אני ממשיכה לזכור משהו, אחרי חמש או שבע שנים מיום השחרור, אם עוד לא השתמשת בכספי הפיקדון ואתה זוכר שהם קיימים, אתה יכול להוציא אותם ולהשתמש בכסף כרצונך. _________ העלמה עפרונית, מעירה פתילים ישנים בעקבות חגיגות העשירית. |
|
||||
|
||||
ההנחה שלך היא שבהינתן התנאים הנכונים, כל אחד יכול להגיע להיות אדם עובד ויצרני בחברה. אם רק ניתן מלגות וחינוך טוב, ואם רק ניתן תמריצים מספיקים לעבודה, המצב ישתנה מהותית. אני חושב שלא. קודם כל, עד כמה שאני מבין את השיטה הקפיטליסטית, היא בנויה על אחוזי אבטלה מסוימים. כל מיני תהליכים שמובנים בשיטה גם גורמים לפליטה על בסיס קבוע של אנשים ממקומות העבודה. אבל אני לא רוצה להיכנס לכאן: אני לא מכיר את הטיעונים של כל "מתנגדי הגלובליזציה". יהיו כאן בטח אנשים שיוכלו להציג את העמדה הזאת טוב ממני (מה גם, שבסופו של דבר אני קפיטליסט). אני אומר משהו הרבה יותר פשוט: חלק מהאנשים באוכלוסייה הם לא עובדים יעילים. הם אולי אנשים נהדרים (ואולי לא), אולי יש להם המון רצון טוב בעבודה, אבל הם פשוט לא יכולים לתרום הרבה להגברת התפוקה של החברה. אני לא מדבר על כמה חריגים, אלא על אחוז מסוים מהאנשים (אני לא יודע להעריך אותו), ומספר האנשים האלה הולך וגדל ככל שהטכנולוגיה מחליפה את הפעולות הקבועות (ריטואליות) או הפיזיות שפעם עשו אנשים. אז אפשר להוציא את אותם אחוזים לא-תורמים מהאוכלוסייה אל מחוץ לגבולות הלגיטימיות החברתית. ואפשר גם לא. אני בעד לצמצם את הבזבוז במוסדות ציבור. אבל חייבים לראות את התמונה הכוללת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |