בתשובה לאסתי, 03/05/03 22:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המלחמה בערבים לא התמצתה בשנתיים של אינתיפאדה, אלא החלה בסוף המאה התשע עשרה עם ראשיתה של ההתישבות היהודית כאן, והיו בה עליות וירידות, ונפילה גדולה ממצב טוב יחסית בשנות אוסלו, שנבעה אך ורק מטפשותנו. התקופה הטובה ביותר שלנו הייתה אחרי מלחמת ששת הימים למרות שכבר אז ''ישבנו על אוכלוסיה לא קטנה . . .'' וימים אלה אחרי שהתחלנו מחוסר ברירה להילחם סוף סוף טובים בהרבה מהימים שלפניהם, וזה כשלעצמו יכול להביא התאוששות מסויימת בתיירות ובכלכלה. זה בודאי לא מצב מושלם אבל הרבה יותר טוב. הכל ייחסי. עכשיו אנו הולכים לבצע בדיוק את אותה טפשות עם רבין החדש ששמו במקרה שרון שלוקח משהו שאחרים נותנים לו, שהוא בדיוק הסכמי אוסלו בשם אחר , והולך לבצע את מה שנתנו לו בעזרת מיטב כושר הביצוע שלו. רק אם יתיאשו הפלשתינים כליל מיכולתם להשיג השג בעזרת ''מאבק'', אפשר יהיה לסיים את הסכסוך הארוך הזה. לשם כך אין ברירה וצריך להמשיך ללחוץ עליהם, וכשתגיע הנקודה הזאת יהיה צריך להתחיל מהסכמה על לב הסכסוך, ולא להתחיל שוב ב ''תהליך'' כבר ראינו למה הוא מוביל. אם ננהג כך, הנקודה הזאת תגיע, אבל לא תמיד זה קורה מיד. נלחמנו למעלה ממאה שנה, ואולי צריך להילחם עוד מאה שנה. דחיקת הקץ, והשימוש בדיוק באותה זריקת רעל שאותה ניסינו יכולה להיות פטאלית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי מלחמת ששת הימים היינו במצב טוב, אבל אז התחלנו עם השטות הזו של ההתנחלויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם לומר: "אחרי מלחמת השחרור היינו במצב טוב, אבל אז התחלנו עם השטות הזו של התנחלויות". אני חושב, ששתי האמירות האלה הן שטויות במידה שווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע? עם החלק הראשון של המשפט שלי ("אחרי מלחמת ששת הימים היינו במצב טוב") אתה מסכים, לא? ולימטב ידיעתי לא היו התנחלויות בשנים 1948-1967. מכאן, השאלה היא רק האם מדיניות ההתנחלות הייתה שטות. לטעמי, כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם כל הישובים שהוקמו על אדמות שנכבשו במלחמת השחרור מעבר למה שהוחלט באו"ם אינם "התנחלויות" (מילה שמציינת משום מה את היותו של הישוב "מגונה") ? מדוע אינם כאלה ? בגלל שבמקומות האלה היו כפרים ערביים מיושבים שתושביהם ברחו או גורשו, ואילו הישובים שהוקמו אחרי מלחמת ששת הימים הוקמו באזורים ריקים מישוב ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האו"ם קיבל את מדינת ישראל כחברה ב- 1949 ובכך הכיר בה. התנאי שהוצב ע"י האו"ם בנקודה זו לא היה חזרה לגבולות החלוקה אלא פתרון בעיית הפליטים (מה שהיום מכונה 'זכות השיבה'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לדעתך יש זהות בין "זכות השיבה" לבין "פתרון בעיית הפליטים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדברי פרופ' לפידות שהיא מומחית למשפט בין לאומי מעולם לא הייתה הכרה פורמלית של מדינות העולם בשייכותם של השטחים שמעבר לגבולות החלוקה למדינת ישראל. את הדברים האלה שמעתי במו אזני בראיון עמה ברדיו לפני שנים רבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד אמרה באותו ראיון שמבחינה פורמלית דינם של השטחים האלה כדינה של רמת הגולן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, הודעתך לא ברורה כלל ויש בה גם סתירה פנימית וגם אי בהירויות בקשר לדברים שנובעים ממנה. מה זאת אומרת "הוצב תנאי". האם בסופו של דבר לא התקבלה מדינת ישראל כחברה באו"ם כל עוד אותו תנאי של פתרון בעית הפליטים לא התקיים ? ומשהתקבלה בכל זאת האם הוצאה ממנו אחרי 67 כי בשטחים שנכבשו במלחמת השחרור יש הכרה ובאלו מ 67 אין הכרה ורק מדינות שכל שטחיהם מוכרים יכולים להיות חברות באום ? ואיך זה שסין שכובשת ומדכאת את מחוז טיבט נמצאת בכל זאת בתוך האו"מ ? ואיך זה שתורכיה שחל עליה אותו כנ"ל לגבי כורדיסטן נמצאת באום ? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |