בתשובה לגילית, 30/04/03 15:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סלחי לי שאני מתעקשת, אבל לעניות דעתי אין דבר כזה "לא משתלבים" (וכן, ראיתי בחיי חוסים במצבים קשים ביותר, עם נכויות פיזיות בנוסף לנכויות השכליות). אם הם לא משתלבים, זה בגלל שאף אחד לא מתאמץ לשלב אותם. וכן, זה מאמץ גדול. זה לא פשוט וזה דורש אנרגיות, משאבים ובעיקר רצון טוב. אבל מה לעשות שאני אידיאליסטית ואני שואפת לחברה שלא מתעלמת מהחלשים שבה, גם אם הם דורשים מאמץ רב. איזו מין חברה זו, שאנשים בה שמים את ערך נכסיהם והבתים שלהם לפני החלשים והחולים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תשמעי, אידיאלים זה יופי. (באמת). אם את מסוגלת לשלב בחברה רגילה ילד מפגר במאה אחוז ונכה,(כלומר למעשה צמח) כל הכבוד לך. אישית אני חושבת שבמעון נותנים לו בדיוק מה שהוא צריך- נקיון, מוזיקה, טיולים באויר (הלא צח), אוירה נעימה. חוסר שילוב אינו בהכרח התעלמות. לפעמים הצורך הוא לאו דוקא שילוב. האידיאל לא צריך להיות "שילוב בכל מחיר" אלא "התאמת הצורך למטופל", ודאי תוך כדי חינוך החברה הנורמלית לסבלנות, קבלה והבנה. האם חברה המעניקה את מירב הצרכים למירב האנשים (קרי- מוסד באותה איכות במקום אחר למפגרים, ושקט לשכונה שתושביה טוענים הסובלים מרעש) לא טובה יותר בעיניך? האם העובדה שהחברה דואגת לנכסיך ולביתך חייבת לסתור את דאגתה לאוכלוסיה החלשה? האם המיקום של המעון המדובר הזה, בשכונה הספציפית הזאת, הוא כל כך קריטי? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |