בתשובה לגילית, 01/05/03 10:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואיך את קובעת בדיוק שתנאי שכונה רגילים לא מועילים להם ואולי להיפך? אחותי הקטנה, היום בת 19, סובלת מפיגור שכלי קשה עם קוים אוטיסטיים. אני מכירה את העולם הזה מקרוב מאוד. גם חוסים הנמצאים כל היממה תחת השגחה, לא נמצאים כל הזמן בתוך גדרותיו. הם לא חיות. גם את הסובלים מפיגור קשה או אוטיזם עמוק וגם את אלו שסובלים מנכויות פיזיות בנוסף - מוציאים החוצה לשכונה, לפארק, לחנות המכולת, לגן החיות הסמוך.. כדי שיראו עולם, כדי שיראו שיש עוד אנשים, כדי שיראו אמא מטיילת עם תינוק, איש ממהר עם מזוודה, נערות צוחקות בכיכר העיר. למה צריך אזור מבודד? כפרי וירוק ככל שיהיה? אני חוששת, מניסיון אישי מר, שאין כאן שום בעיה שהחוסים מפריעים למנוחה או לשלווה. הם לא. ממש לא. הבעיה היחידה היא שהחברה שלנו, שהפכה לאטומה בצורה משוועת, לא רואה במפגרים ובאוטיסטים בני אדם אלא "יצורים", שהימצאות בקרבתם היא מביכה, לא כל שכן התגוררות לידם. אז נעיף אותם לאיזה כפר מבודד, למה לא. מוריק שם. וכפרי. עלה בדעתך שהאנשים האלו צריכים מגע עם אנשים אחרים *ולא* עם אנשים כמותם בלבד? שהמגע הזה עושה להם טוב? שהתקשורת משפרת את מצבם? כל הגבעות המוריקות שבעולם לא ישוו לחצי שעה של תשומת לב והתייחסות מבן אדם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה מה שגילית ניסתה לומר. למיטב הבנתי הדלה, היא אמרה: *אם* המרכז אינו פועל לשילוב החוסים בקהילה *אז* אין טעם לשים אותו דווקא במקום שמפריע[*] לתושבים בו. אני נוטה להסכים עימה בעניין זה. [*] נניח בשלילה שהוא אינו מפריע, ונקבל סתירה לעובדה שהתושבים עתרו להעברתו. היא לא אמרה שאין טעם לנסות לשלב אותם בקהילה. אם יש טעם כזה, והמכון פועל לאורו - אז צריך לשקול את ההפרעה לתושבים מול התועלת הטיפולית. לאור העדויות המובאות בתגובות קודמות ונסיוני האישי (הכירות עם ילדה אוטיסטית, והתנדבות במרכז טיפולי) אני מקבל ללא עוררין את החלטת בית המשפט אשר דחה את העתירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן זוהי הפשטנות המובנת שדיברתי עליה. מבלי להיכנס ל"למי יש יותר קרובי משפחה עם צרכים ומיוחדים ומי מכיר יותר מפגרים", אני מבקשת ממך לקרוא שוב את ההודעה שהגבת עליה. אני בפירוש לא "קבעתי שתנאי שכונה " וכולי, אלא ציינתי שיש הרבה מוסדות חינוך מיוחד שאין שום טעם למקם בשכונה, ויש כאלה שיש. איש ממהר עם מזוודה ונערות מצחקקות בכיכר זה יפה ופסטורלי, אני מזמינה אותך למוסד ע.ל.ה בבני ברק, למשל. אני מבטיחה לך שמבחינת החוסים שם אין כל הבדל אם הוא ממוקם באמצע תל אביב, בכפר או בחלל החיצון.הצרכים של חוסי המעון ברורים מאד, ולראות אמא מטיילת עם תינוק אינו אחד מהם. במקרה זה הבניין הוא באמצע העיר, ואין שם רעש ושום שכן לא מתלונן כך שאין בעיה. עדיין- מקום ירוק עם אויר צח היה מהנה ואפקטיבי הרבה יותר עבור המקום דנן. אני מבינה שאחותך מגיבה ומתקשרת- אשריכם. יש כל מיני סוגי פיגור. אני לא חושבת שאף אחד רואה במפגרים "יצורים" או חיות. יש הרבה אנשים שחושבים שאחרים חושבים שמפגרים הם כל מה שאמרת, אבל השכנים כאן לא אמרו שהחוסים במעון הם רעים, או לא בני אדם או לא ראויים. הם טענו שהמעון מרעיש. גם אנשים שאינם מפגרים הם בני אדם, ואם הם מתנגדים למוסד מסוים בתחום מגוריהם זכותם המלאה לתבוע את העברתו. את מכירה מוסדות שאינם מרעישים. בסדר. בואי נניח שהמוסד הזה, לא של אחותך אלא זה מהתביעה, רועש כל היום וכל הלילה. היית מקבלת בהבנה? גם אני. אבל זוהי איננה חובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמ. המעון המדובר הוא מעון לאוטיסטים, לא מפגרים. למרות שיש גם אוטיסטים עם פיגור שכלי, אלו תסמונות שונות עם צרכים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידוע לי, ואני מכירה את שתי האוכלוסיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערה הייתה לגילית, בעקבות תגובה 144339, לא אלייך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, שמתי לב בדיוק. סליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שנייה, זה בהחלט מתחבר למה שאת כתבת- חוסר ההבחנה בין אוטיסטים למפגרים (ואפשר להוסיף לרשימה חולי נפש). כאילו ''גם אלו וגם אלו יצורים, אז מה זה משנה''. ועוד נקודה- מוסדות מבוססים נוטים להיות יותר חשופים להתעללות והתנהגות לא תקינה של הצוות, כנראה בגלל הבידוד שבו המוסד נמצא. כך שמוסד בעיר, בנוסף ליתרונות (העצומים) של שילוב אנשים בעלי מוגבלויות בחברה (והעשרת החברה בעקבות זאת), גם מצמצמת ממדי התעללויות באנשים חסרי ישע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא אמרה שאחותה מפגרת עם קווים אוטיסטים. אני מבקשת לא להכניס מילים לפי, בטח לא בתוך מרכאות ציטוט. תודה. עניין הבידוד=יותר התעללויות הוא שטות. יש לך מספרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא הייתי מקבלת בהבנה, מצטערת. משום מה אני לא שומעת על תביעות על העברת בתי ספר לילדים רגילים, או על העברת גני ילדים - שהם מוסדות רועשים לחלוטין. כל העניין הוא היתממות וכיסוי לעובדה המצערת, שהתובעים *כן* רואים בחוסים "יצורים". הם פשוט יודעים שזה לא בסדר לחשוב כך, אז הם מתכסים בעלה התאנה של הרעש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם היית מוכנה שיהיה דיסקוטק מתחת לחלון שלך? אני לא. המון דיסקוטקים נסגרו בגלל שהמון אנשים לא. הטענה כאן היא, שזה מוסד חינוכי אמנם, אבל עם רעש גדול יותר מכזה של בית ספר רגיל. אולי זה עלה תאנה, ואולי זה באמת מפריע להם. העניין הוא, שזה *עשוי* להפריע להם. ממש כמו שאם הירקן יקלל אותי מחר אני אתבע אותו על עגמת נפש, עלבון, הלבנת פנים וכולי, אפילו אם בעצם מה שהוא אמר מעניין את הסבתא שלי. ויודעת משהו? אני אזכה בתביעה, רוב הסיכויים. למה? כי יש פוטנציאל לעלבון, לפגיעה סבירה. רעש הוא פגיעה סבירה באיכות החיים בהתייחס לדיסקוטקים, מסעדות וכולי. לכן את השופט לא אמור לעניין אם השכנים הם אנשים מגעילים בלי לב, אלא אם הטענה מוצדקת, קרי- אם הרעש באמת חריג. אם הוא חריג, צריך להעביר את המעון. אם לא- אז לא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |