|
||||
|
||||
לא שבאופן אישי אי פעם חשתי שיש משהו בזוי (במיוחד) בכסף האירופי, אבל אם כבר אנחנו הולכים על כל מיני אנלוגיות של כסף שהופך בזוי בגלל השימוש שעושות בו מדינותיו, אני לא חושב שהדולר למשל, יוצא טוב במיוחד מההשוואה. היות שהמשוררת נוקטת בשיר בלשון אנחנו, לא נראה לי שאנחנו, קרי מדינת ישראל, אי פעם סירבנו או הרגשנו לא בנוח לקבל דולרים (בזויים?) באופן שוטף, ואפילו לא על בסיס סחר, אלא סתם, כמתנה1. גם ההנחה כאילו הדבר היחידי שישראל מייצאת לעולם הוא "איזה צ'יפ לטלפון לווייני", לא נראה לי שיש לה הרבה על מה להסתמך. כמוה גם המשפט ממנו משתמע כאילו למדינת ישראל יש משהו נגד הלוואות בריבית. אין כאן כוונה להתקטנן או לשפוט יצירה אומנותית בקריטריונים "ריאלסטיים"2. זהו יותר ניסיון להסביר למה אני חושב שהשיר נגוע בצדקנות/צביעות, ולמה לא אהבתי/"התחברתי" אליו. __________ 1כמובן, שהדוגמה הקלאסית יותר היא "הסכם השילומים", בו לא התנגדה מדינת ישראל לקבל לא מעט דויטש-מארקים "בזויים", (שלא לומר "מגואלים בדם"), רק שנים מספר לאחר השואה, אבל היות שבהקשר הזה אכן ישנם לא מעט אנשים שחשו שאותו כסף היה "בזוי", אפשר אולי להניח שהמשוררת מזדהה עימם. 2 או איך שלא תקראו לזה. |
|
||||
|
||||
קיבלתי לגמרי את השימוש בלשון ''אנחנו''. אם כבר, הפריעה לי השבירה של זה, מספר פעמים בסוגריים, לדיבור אישי מטא-שירי (כמו למשל מספר הפעמים שהכותבת הזכירה גז חרדל בשיריה האחרים). |
|
||||
|
||||
אאז''נ לא כסף של ממש הועבר, אלא שווה-ערך לכסף בסחורות. מה שמחזק את השיר, כי סחורות הן הרי דבר נייטרלי ונקי לחלוטין, כל עוד, כמובן, זוכרים להסיר את הסמל של המרצדס מעל האוטובוסים. |
|
||||
|
||||
אני ממש לא בקיא בפרטי הסכם השילומים, אבל אאל"ט הוא כלל בתוכו (לכל הפחות) גם קצבאות/פיצויים (שמן הסתם שולמו (משולמות?) בכסף של ממש) לניצולי השואה. |
|
||||
|
||||
הסכם השילומים נחתם בלוקסמבורג ב-10.9.1953. גרמניה התחייבה להעביר במהלך 12 השנים הבאות סך של 3.45 מיליארד מארקים. מתוכם 450 מיליון ליהדות התפוצות. זה אומר 250 מיליון מארקים כל שנה. מתוך זה 43 מיליון כל שנה הועברו בסחורות, כמו כלי רכב, דלק, וכו'. אבי ז"ל שכל משפחתו נספתה בשואה, סירב לקבל "כסף תמורת דם", למרות שהעריץ את בן גוריון ותיעב את בגין (שעמד בראש המתנגדים להסכם, וגם צעד אישית בראש ההפגנה האלימה שבעקבותיה הועמד צה"ל בכוננות מול אפשרות של מרד אזרחי). בגין הורחק אז מן הכנסת לשלושה חודשים. אבי כאמור לא סלח לגרמנים, ואני אחותי ואחי לא סלחנו לאבא על ה"פראייריזם" הנאצל, במיוחד כשנאנקנו תחת עול המשכנתא על דירת החדר וחצי+הול. |
|
||||
|
||||
תודה, מעניין. ואי אפשר להתחרט? כלומר, מי שלא הצטרף להסדר עד לנקודת זמן מסויימת, איבד את זכותו לפיצויים באופן מוחלט? |
|
||||
|
||||
ואיך זה קשור למודעות של יפה גולן, שהיו מתפרסמות בקביעות לפחות עד לפני 5 שנים? האם תשלומי הפנסיה האישיים שבהם היא עסקה (כמדומני) נפרדים מכספי השילומים? |
|
||||
|
||||
כשאני אומרת ''אנחנו'' אני מתכוונת ליהודים, ולא למדינת ישראל. זה לא אותו דבר. לא כל יהודי חייב להזדהות עם כל מה שמדינת ישראל עושה. ס. בסקין |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שבמקרה הנ''ל ההבחנה בין מדינת ישראל לבין ''אנחנו היהודים'', יוצרת הבדל משמעותי, בנוגע ל''טענות'' שהעליתי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |