בתשובה לדב אנשלוביץ, 11/01/01 22:02
הקרב על בריטניה 14343
יוסי גורביץ • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 12/1/2001, 11:54
להיטלר לא היו כל שיקולים מוסריים. היו לו, עם זאת, שיקולים פוליטיים. הוא לא היה משוכנע שהוא יכול להוציא את העם הגרמני למלחמה, זמן קצר לאחר שזכה בנצחון דיפלומטי מהמם כל כך; מבחינה מסוימת, הוא היה קורבן למערכת התעמולה שלו עצמו.

צ'מברליין לא הציל את בריטניה, הוא רק קנה לה זמן. כוחות היבשה של בריטניה ספגו תבוסה אחר תבוסה מול הגרמנים, עד אל עלמיין; הנצחונות הבריטיים היו בים - ובאוויר.

הפלישה הגרמנית למערב (מאי 1940) הוכיחה עד כמה בריטניה לא הייתה מוכנה למלחמה. אפילו צבאה של צרפת, אימת הצבא הגרמני (כמה וכמה גנרלים גרמנים שקלו פוטש, אם יאלצו להלחם בצבא הצרפתי שוב) הובא לכדי כניעה בתוך חודש. הצבא הבריטי כותר בדנקירק והיה על סף השמדה. אילו הסתערו הטנקים הגרמנים אל תוך המובלעת, הם היו - ככל הניתן לשער - סובלים אבדות כבדות, אבל מוציאים את בריטניה מהמלחמה.

היטלר לא עשה זאת. היו לו, ככל הנראה, שתי סיבות: אחת, החשש משחיקה של הטנקים ומאבדות כבדות, והשניה, האמונה שהפייסנים בממשלת בריטניה (ירושה של תקופת צ'מברליין שלצ'רצ'יל לא היה די כוח להסיר) יכריחו את צ'רצ'יל להתפטר או להשיג שלום.

הוא טעה לחלוטין בהבנת הבריטים, כרגיל. אני עדיין מצפה שערן יסביר לי איך הטעות המחפירה הזו מעידה על מוח אסטרטגי ממדרגה ראשונה, אבל בוא נעזוב את זה בינתיים.

הבריטים חילצו את כוח המשלוח שלהם מדנקירק. הם השאירו שם את רוב הטנקים שלהם ורוב מוחלט של כלי נשקם, שלא לדבר על האפסניה שלהם. זה היה "הנס של דנקירק": הצלת הצבא הבריטי מאובדן.

לאחר כמה שבועות, הבין היטלר שהבריטים, מסיבה בלתי ברורה, מסרבים להכנע. ואז הוא נתקל בבעיה קלאסית: בריטניה היא אי, אי ששום פלישה אליו לא הצליחה מאז 1066.

מסקנה - יש לנצח את חיל האוויר הבריטי. כך מתחיל הקרב על בריטניה. ובו "הנערים, שעשור קודם לכן הצהירו על אי נכונותם להלחם למען המלך והמולדת", בלשונו של צ'רצ'יל, הנחילו ללופטוואפה תבוסה מהממת והצילו את מולדתם.

הנחישות הבריטית חייבת הרבה מאד לצ'רצ'יל, על נאומי "נלחם בהם על החופים, נלחם בהם על הגבעות, לא נחדל להלחם", ו"אני יכול להבטיח לכם רק דם, יזע ודמעות". צ'מברליין לא היה מסוגל לכך; אבל לא הוא ולא צ'רצ'יל היו מסוגלים להביא לנצחון נגד גרמניה ביבשה באותה שנה. יתכן שצ'מברליין לא היה מצליח אף בקרב הבלימה של צ'רצ'יל, אבל העובדה היא, שלולא תנאים גיאוגרפיים חריגים וטעויות של האויב, המלחמה הייתה נראית אחרת לגמרי.

ואם היא הייתה נפתחת בשנת 38', לפני שבריטניה החלה לארגן מחדש את צבאה ואת חיל האוויר שלה, יש מקום להניח שזה היה נגמר רע, רע מאד. רע יותר.

מסקנה מכל אלה: כל השוואה בין אירופה של סוף שנות השלושים לישראל של תחילת שנות האלפיים היא אשליה שאין לה על מה להסתמך.
הקרב על בריטניה 14347
דב אנשלוביץ • בתשובה ליוסי גורביץ יום ו', 12/1/2001, 12:42
אני אוהב להזכיר תמיד את דבריו של הסופר האנגלי ג'רום ק ג'רום על האופי הגרמני שאותם פרסם עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, לפיהם הגרמני יודע לקבל פקודות, לבצעם ולהורידם לדרגים נמוכים ולכן הוא יכול להיות חייל טוב.
לכן, לפי ג'רום תהיה לגרמנים בעייה כשהמנהיגות שלהם תהיה בלתי מוצלחת.
זה מחזק את דעתי שההסכמים שהשיג צ'מברליין לא קנו שום זמן לבריטים, ולו היטלר היה חושב שהוא מוכן למלחמה לא הייתה לו שום בעיה לגרור את העם הגרמני לכוון הזה כפי שעשה אחר כך.
לפי התיאוריה שלך גם לא ברור איך הצליח היטלר לגרור את העם הגרמני למלחמה אחר כך תוך הפרת ההסכמים. מה קרה בינתיים שהיה יכול לגרום לגרמנים להשתכנע ?
ומאחר שהזמן היה נתון שלא היה תלוי בבריטים, התחמשות שלהם ביבשה באוויר ובים הייתה מחזקת אותם ואולי משכנעת את היטלר שלא כדאי לו לתקוף.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות