|
אולי אפשר לפתוח כאן דיון מעניין לגבי השאלה מהו אופיים של האנשים המגיעים לפסגת הפירמידה הפוליטית, שעיון היסטורי יוכיח שיש ביניהם מגוון עצום של טיפוסים. טענה אפשרית אחת היא שחולמי חלומות ומשוגעים-לדבר-אחד (במילים אחרות, אנשים ששמים את רצונם החופשי לפני הכרת המציאות) אינם נעשים מנהיגים. האם יש דוגמאות נגדיות?
שאלה נוספת שיש לי בה עניין היא הקשר בין שיטת המשטר לבין אופיים של המושכים בחוטים. יש שוני רב בין הכישורים הנדרשים כדי לעלות לגדולה בחצר הקיסר הרומי - שם, למשל, ידיעות בתחום הרעלים הן רלבנטיות - לבין מה שנדרש בדיקטטורה צבאית, ועל אחת כמה וכמה בדמוקרטיה מערבית. אם כן, מהם כישורי האופי הנדרשים ומהי ראיית העולם המתפתחת אצל פוליטיקאי בשיטת משטר מסוימת?
|
|