בתשובה לרביב, 27/04/03 21:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מציע להרחיב את השיטה שלך גם לתחומים נוספים. לדוגמא, ידוע שהאדם הוא יצור מורכב ושלא כל המנגנונים הביולוגיים שלו מוכרים ומובנים מספיק, ובפרט האינטרקציות בין הגורמים השונים שמרכיבים אותו כך שהישות הביולוגית שמשלמת מס-הכנסה אינה רק סכום כל חלקיה. הרפואה המודרנית מתבססת, אם כן, על מידע חלקי, על ניסויים שנערכים בסביבה לא אידיאלית, בחלקם הגדול על בעלי חיים שהם רק קירוב לאדם, ואין ספק שחלק מהניבויים שלה שגויים. האם יש בכלל "אמת רפואית"? אם כן, כיצד ניתן להסביר ששני רופאים נותנים, לפעמים, דיאגנוזוה ופרוגנוזה שונה? לכן, בפעם הבאה שאתה חולה, נסה את "הדרך החוויתית": גש לארון התרופות הקרוב, "תנסה. תבדוק. תלמד קצת. תחווה. תבלע. תקיא." ותהיה בריא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם זו שיטה. לקחת את דבריו של מישהו לעשות להם רדוקציה עד קצה הגבול הלוגי ולהראות את האבסורד שבטענה. ובכן יקירי, בחיים זה לא עובד כך. לכל אחד מאיתנו יש מארג של אמונות לעיתים משלימות, לעיתים סותרות. בתחומים מסויימים אנחנו "מדעיים" לחלוטין. באחרים "מיסטיים". אם תבחן את עמדותיך לגבי פוליטיקה למשל תגלה שאתה לא כזה "מדעי" בהוכחותיך. תגלה פתאום שגם אתה ניגש ל"ארון התרופות הפוליטי" מוציא פתרון מנסה, נכשל, בולע, מקיא. לבריאות ... אנשים זורקים או מאמצים תאוריות מסיבות שונות ומשונות (מיעוטן קשור ללוגיקה). ונכון, אני לא מתבייש, ברפואה אני סומך על הרופאים. למה ? כי יש להם חלוק לבן. כי הם סמכותיים. כי אין לי את האומץ לעשות אחרת. כי אין לי מספיק ידע. כי התרגלתי מגיל קטן. כי יש להם מכשירים משוכללים. ומצד שני אני שותה אלכוהול ואוכל שטויות ומעשן גראס לעיתים. אבל אתה. מה אתה עושה כששני רופאים נותנים לך דיאגנוזה ופרוגנוזה שונה ? מטיל מטבע ? הולך לרופא שלישי ? בתקופתו של קופרניקוס חוות דעת שלישית לא הייתה מביאה אותך למסקנה שכדור הארץ אינו מרכז היקום, גם לא רביעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה הטענות שלך- האם גרפולוגיה הוא כלי טוב לאיבחון התאמה למקום עבודה? למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יקירי? ובכן, ההמלצה של כותב המאמר היא שבדומה לכך שאתה סומך על רופאים, תסמוך על סטטיסטיקאים. בהכללה, באותם תחומים בהם ניתן ליישם את המתודה המדעית כדאי לעשות זאת, למרות דעתך השלילית על פופר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע (או לא), תוצאותיו של מחקר סטטיסטי מושפעות מאוד מיכולתך להגדיר את האוכלוסיה (ועוד כל מיני משתנים חשובים). למשל, נניח שאני מטייל בסין וסיני מביט עלי מאחור. סטטיסטית הוא יכול להניח בוודאות של כמעט 100% שאני סיני. החיים שלו יהיו הרבה יותר מעניינים אם ייגש יביט בי כאינדיוידואל ויפתח שיחה. לפני כחצי שנה נסעתי לטיול בארה"ב, ניכנסתי לקאזינו בלאס וגאס והרווחתי 400$. סטטיסטית אני מופסד. אז מה ? בקיצור, אני לא אומר שלסטטיסטיקה אין מקום חשוב בדרכי פעולתינו, אבל לא תמיד. פעמים רבות אנו פועלים בניגוד לסטטיסטיקה ורק מרוויחים מזה. מדבריך ניתן להבין ש"טוב" לסמוך על סטטיסטיקאים ו"כדאי" ליישם מתודות מדעיות. מה שנקרא "תועלתנות המדע". למה ? כי הרפואה עושה לנו רק טוב ? נקודה למחשבה. ייתכן שכל ה"התפתחות המדעית" של המאה העשרים תגרום בסופו של דבר להשמדת המין האנושי. לוחמה גרעינית, כימית, ביולוגית היא רק קצה המזלג. המדע לא קרוב לאמת יותר משהיה פעם. כמעט כל התאוריות המדעיות השתנו במאה העשרים והפכו ל"מיסטיות". אור שהוא גם גלים וגם חלקיקים, קווים מקבילים שנפגשים בחלל אינסופי. שלא לדבר על תאוריות אבולוציה שאינן ניתנות להפרכה (פופר?) או לניסוי חוזר. ומה עם המפץ הגדול ? יש לך רעיון לניסוי ? בקיצור, אני לא כל כך מבין את הצורך להיות "מדעי" מלבד ההילה שנקשרה למילה "מדע". ושוב אל תיקח אותי לקיצוניות השניה. גם אני למדתי פיסיקה ומתעסק קצת במדע ובתוצאותיו. אבל לא הכל סובב סביב זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה מטאפיסיקה משעשעת. מה התכלס? שכל סוגי הידע שקולים כי המדע לא יכול להוכיח כלום? בסרט הפוסט-מודרניסטי הזה היינו (אולי אפילו באייל, אני לא ארכיבאי). תאוריות מדעיות אינם מיסטיות: 1) ברור איך להשתמש בהן וברור אילו תוצאות הן נותנות במצבים רלוונטיים. 2)הם כן ניתנות להפרכה (גם האבולוציה). 3) המפץ הגדול ניתן להפרכה באותה מידה שהטענה שאתמול היתה שריפה בבנין ההסתדרות1. אף אחד לא ראה את השריפה אבל כולם רואים את האפר. 4)השאלה היא לא האם ההתפתחות המדעית היא טובה או לא טובה לאנושות אלא האם היא נותנת תוצאות מדוייקות או לא. האם לדעתך יש מושג של "מתאר" יותר טוב ופחות טוב תופעות? אם לא, לך לשלום ותודה על הדגים. אם אתה חושב שיש טעם לקטלג תאוריות כמתארות יותר טוב או פחות טוב, אתה מחויב להציע קריטריון של התאמה. כאן דיברו על התאמה סטטיסטית. אם אתה כופר בזה, אדרבא, תציע משהו אחר. בסופו של דבר לא הסברת: אם אתה כופר בצורך של מבחני אופי להיות מדוייקים במידה כלשהי, למה לטרוח? 1 מכיר את המערכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע ל-1 ו-2 מה לעשות אבל זה ממש לא נכון. בנוגע ל-3, מה שאתה בעצם טוען הוא שהמפץ הגדול הוא ההסבר הכי "הגיוני" (?) לעובדות העכשוויות. לדעת הדתיים הבריאה היא הסבר יותר הגיוני. לך תתווכח. נכון שבנוגע לאפר זהו ההסבר הכי הגיוני ולכן המתקבל אבל לא היחידי. מבחינה לוגית אפשר לטעון שמישהו הרס את הבניין, פינה את הפסולת ופיזר אפר. דרך אגב, כל סרטי המשטרה והמתח המעניינים מציגים דווקא את התרחישים הפחות הגיוניים לארועים. זה מה שנותן את התפנית בעלילה. במדע "האידיאלי" שמנסים להגן פה עליו, צריכים להתאפשר ניסויים חוזרים. צריך לתאר ניסוי שיפריך את התאוריה וכו' וכו' ... בנוגע ל-4, מה הן תוצאות מדוייקות? כבר הערתי למעלה "מים אינם רותחים ב-100 מעלות". תנסה. מה זה מתאר יותר טוב או פחות טוב ? שאלה טובה. ישנם פילוסופים של המדע שחושבים שתאוריה מדעית נבחרת לפי המוצרים שלה (בנית חללית קיבלת את ניוטון בשיעורי פיסיקה עד היום, למרות שתורתו של אינשטיין סותרת במונחים תיאורטיים), או לפי הפשטות שלה, או לפי היופי (כן אפילו זה) שלה. ושוב אני שמח להפנות לסיפרו של קון בכדי לראות כיצד התרחשו מהפכות מדעיות (רמז: לא בגלל שהתאוריות הישנות לא היו טובות או אפילו פחות טובות מהחדשות). הצעה לתאוריה ממש אין לי. וגם למדע לא הייתה אף פעם. זה לא מפריע למדענים להמשיך לחקור ולגלות דברים חדשים בניסוי, בטעיה, בטעות, בהסתרה, בגילוי, בתיכמון ובכל דרך אפשרית. המאה העשרים לימדה אותנו שעולם התאוריות גמיש מאוד ויכול להשתנות במאה הבאה אז למה להיות חסיד שוטה של התאוריות העכשוויות? ולסיכום, אני לא ממליץ לבחון אנשים במבחני אופי מכל סוג שהוא. אני רק שמח להשתמש בכלים הללו בכדי להכיר את עצמי ובכדי לרדת לעומקה של המורכבות האנושית. כל זאת תחת ביקורת עצמית (כלפי עצמי) וצניעות (כלפי הזולת). גם אם לא מדובר בכלים חותכים מדובר בכלים מרתקים ויעילים להפליא בהפניית תשומת הלב למורכבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה חושב שעל ידי שימוש בשיטות אקראיות לגמרי תוכל ''להכיר את עצמי ובכדי לרדת לעומקה של המורכבות האנושית.'' הרי שחזרנו לכובעולוגיה. בהצלחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבהרה: אז אתה בעצם מסכים עם כותב המאמר, ורבים אחרים כאן (ואני ביניהם), שלא ראוי להשתמש בגרפולוגיה לסינון מועמדים לעבודה. נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק כדי להבהיר כמה דברים: 1. אין שום דבר מיסטי בכך שלחלקיקים יש אופי גלי. 2. ההגדרה של סולם הטמפרטורות של צלזיוס הוא לפי נקודת הרתיחה והקפיאה של מים בתנאים מאוד ספציפיים. אף אחד לא טען שמים תמיד רותחים ב100 מעלות אלא ש100 מעלות זו הטמפרטורה בה מים בתנאים מסויימים רותחים. הטענה השניה נכונה ומדויקת. 3. "המפץ הגדול" הוא לא תאוריה שאינה ניתנת להפרכה ולא ההסבר ההגיוני ביותר אלא התאוריה שמסבירה בצורה הפשוטה ביותר את התופעות האסטרונומיות והקוסמולוגיות להן אנו עדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני אתן הסבר מפורט יותר. חלקיק זה דבר עם מסה ונפח, לכן יכולים לפעול עליו כוחות משיכה (או לחילופין הוא יכול לעקם את המרחב-זמן), מה שמסביר את העובדה שקרני אור מתעקמות בצמידות לכוכבים גדולים. גל, זו תנועה בתווך מסויים (תדמיין אבן שנזרקת למרכז בריכה ויוצרת מעגלים). מאופיים של גלים, שהם מבטלים או מגבירים אחד את השני, מה שמסביר את העובדה שאור שמוקרן על לוח שחור דרך מסך ובו שני חריצים יוצר פסים של אור וחושך. חלקיק הנשלח דרך חריץ אמור לעוף ישר למקום מסויים. אין לו מושג לאן ולכן תופעת הפסים אינה הגיונית עבורו ובכל זאת זה קורה. אין הסבר איך חלקיק מתנהג כגל ולכן מדובר במיסטיקה. שלא לדבר על "עיקום המרחב זמן" בתאוריה של אינשטיין שהוא לחלוטין לא מובן (אבל עובד יופי בתחזיות מסוימות). 2. התנאים המאוד ספציפיים שאתה מדבר עליהם אינם קיימים. ואם ללכת יותר רחוק, היום מקובל במדע שהתצפיות שלנו אינן מדוייקות באופן עקרוני מאחר והתצפית עצמה משנה את הניצפה. 3. אם כן הקריטריון לתאוריה מדעית הוא "פשטות" ? (דרך אגב, ציינתי בדיוק את הקריטריון הזה בתשובה הקודמת). מי אמר? מי אמר ש"האמת" היא פשוטה ? ומי אמר שההסבר הזה פשוט יותר מהסבר הבריאה ? ככה מכלום מפץ ? ולמה דווקא אז ולא קודם ? ... העניין הוא שגם אני נמשך להסבר הזה כי הוא יפה ופשוט (כל עוד לא מתעמקים בו) ובעיקר כי הוא הסבר פרי יצירתו של האדם ווכזה הוא מחדד, מרחיב ומאתגר את המחשבה האנושית. אבל לא הייתי פוסל הסברים אחרים כלא אינטיליגנטים או כלא "נכונים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תשאיר את ההסברים האלה למעריצה הסמויה שלך ולא תלאה בהם מישהו עם תואר שני בפיזיקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חס וחלילה לא התכוונתי להלאותך. אם רק הייתי יודע שאתה כזה משכיל. אז אולי תסביר אתה במילים מלומדות את הבעיה שבין הגדרת דבר מסוים כחלקיק וגל בו זמנית (מבחינה אונטולוגית). אם כי לעיתים דווקא המשכילים, המורגלים בשימוש בשפה המקצועית, נוטים לברוח מהמשמעות הפשוטה של הדברים. דרך אגב, חשבתי שהפורום מיועד לכולם (כולל למעריצה הסמויה) או שטעיתי והוא מיועד לבעלי תואר שני בלבד ? אולי רק בפיסיקה ? מאיזו אוניברסיטה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפורום מיועד לכל, אבל סגנון מתעליין מזמין תגובות עצבניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה רגישה? חלילה, למה? להיפך: easy הוא בעל תואר שני בפיזיקה, ואילו עוזי ו., שגם עליו ירדת בטון דידקטי וכתבת לו: "מה לעשות והמדע אינו מה שאתה חושב..." - הוא במקרה, לגמרי במקרה, דוקטור למתימטיקה. אינני גרפולוג, אבל הנני לנדב לך בזאת אבחון מן השרוול - כתיבתך זועקת בקול: "רגשי נחיתות!!!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין אין לי תואר שני בפיזיקה, אבל אני עובד על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת לא מבין למה הכוונה ב "מים רותחים ב100 מעלות" ותחת איזה הסתייגויות הטענה נחשבת מדעית? האם לדעתך אין הבדל ב"אמינות" של הטענות: מים רותחים ב100 מעלות בתנאי STP. זה כתב יד של אדם לא אמין. תרשה לי לנחש שאתה מבין אבל נהנה מהויכוח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מי לימד אותך פיזיקה, אבל מגיעות לו מכות. 1. לחלקיק אין בהכרח מאסה - למשל לפוטונים אין. 2. לחלקיק אין בהכרח נפח, למעשה לא ידוע על נפח של אף חלקיק אלמנטרי. מסתבר (איזה יופי) שכוחות גרוויטציונים עובדים גם על חלקיקים ללא נפח. 3. לגבי ה"אין הסבר", אז זהו, שיש הסבר, אתה אולי לא מכיר אותו, אבל תורת השדות מסבירה, שלמעשה הכל גלים והתכונות החלקיקיות שלהם נובעות מהגבלות מסוימות על הגלים האלו. (מה שקוראים "קוונטיזציה של שדות") 4. התנאים לא קיימים -> לא נוכל לקבוע למדוד 100 מעלות בכל דיוק שנרצה. יופי, אז מה? זה לא אומר שההגדרה של 100 מעלות היא לא נכונה, או שההגדרה של מטר, שניה, גרם וכו' היא לא נכונה, אפילו שיש מגבלה על דיוק המדידה שלהם. (מה לעשות, גם בלייזרים הכי מדוייקים יש סטיות, למשל מאפקט דופלר של תנועת האטומים שיוצרים את הלייזר) 5. כאשר יש תורות מתחרות ולא ניתן בניסוי להכריע ביניהן, משתמשים בפשוטה יותר מטעמים פרקטיים. זה כמובן לא אומר שהתורה נכונה או לא. זה רק אומר שהיא שימושית. המפץ הגדול הוא תורה שימושית ונוחה (יחסית) לביצוע חישובים בקנה מידה קוסמולוגי. אף אחד לא טען שהיא בהכרח נכונה ובפרט שהיא ניתנת להפרכה אם וכאשר ימצאו נתונים שיסתרו אותה. 6. לא פסלתי אף הסבר אחר כלא אינטליגנטי או כלא נכון. הטענה שלי נגד הגרפולוגיה או האסטרולוגיה, לצורך הענין, זה שהן לא שימושיות לצורך קבלה לעבודה, שכן הן לא נותנות מידע אמין על המועמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם: http://www.nytimes.com/2003/05/27/science/27KILO.htm... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותרת שלך העלתה את השאלה הרלוונטית - למה בעצם הם מנסים להגדיר את הקילוגרם ולא את הגרם? לא שהבדל של שלושה סדרי גודל זה מה שיהפוך את זה למשימה קלה, אבל בכל זאת - אף אחד לא ניסה להגדיר את הקילומטר, אלא את המטר, ואיש לא הגדיר את השעה אלא את השניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היחידות המקובלות הם מקש: מטר - קילוגרם-שניה סגש: סנטימטר - גרם -שניה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסיבות הסטוריות - מערכת היחידות בה עבדו פעם הייתה MKS - מטר, קילוגרם, שנייה. הגדלים בהם אתה מודד את העולם. זו עדיין המערכת הפרקטית, זו שמהנדסים עובדים בה. פיזיקאים עובדים ב CGS - סנטימטר, גרם, שנייה. אני מכיר מרצה אחד שלא היה מוכן להכיר בMKS בכלל, וסירב ללמד אותנו את הקבועים הפיזיקליים בשתי מערכות היחידות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. חלקיק קלאסי הוא דבר עם מסה ונפח, שנע במסלול מוגדר ופשוט. אם אתה רוצה להשאר עם חלקיקים קלאסים, אתה יכול לחזור בזמן למאה ה-19, ותתקבל שם בברכה. בתחילת המאה העשרים התברר, שתיאוריות שמסבירות את המציאות, אבן הבוחן האמיתית של המדע, חייבות לתת לחלקיקים טבע גלי, והדבר הודגם בניסויים רבים, שאתה יכול למצוא בכל ספר לתואר ראשון בפיסיקה מודרנית, ובכל פקולטה לפיסיקה ראויה לשמה, תוכל לצפות ואף להשתתף בהכנת הניסויים האלה. אם אתה מחפש להבין באופן אינטואיטיבי את הפיסיקה המודרנית, תצטרך לעבוד קשה - המוח שלך, והחברה בה אתה חי, הם תוצרים של התפתחות אבולוציונית, עבורה אינטואיצית חלקיקים גליים לא הייתה רלוונטית. כך גם לגבי הערבוב בין זמן למרחב, שנכון לכל תורות היסוד בפיסיקה, גם המודל הסטנדרטי וגם הכבידה, וכך גם לגבי בעיית המדידה, אם כי היא אפילו לא כל כך מובנת לפיסיקאים, כפי שניתן לראות, בין היתר, בסדרת המאמרים של ירדן ניר: דיון 1177, דיון 1178, דיון 1179 ו-דיון 1180. 2. שוב, העניין נדון בין היתר במאמרים הנ"ל של ירדן ניר. כן, כל מדידה משנה את המערכת במידה מסויימת. הניסיונאי החכם ידע לדאוג לכך שהמדידה לא תפריע לאותם פרמטרים אותם הוא רוצה למדוד, על חשבון פרמטרים אחרים, עליהם יאלץ לוותר בניסוי. כך היה גם לפני הפיסיקה המודרנית, במידה לא מבוטלת, אם כי אז הייתה התקווה להגיע לדיוק אידיאלי אם רק נתאמץ מספיק. 3. הקריטריון הראשון במעלה לתיאוריה מדעית הוא התאימות לטבע. לאחר מכן, כיון שאנחנו עצלנים, בני-האדם, וגם חיינו קצרים, מן הראוי שנמצא את התיאוריה הפשוטה ביותר המתאימה לתוצאות - כפי שאמרת, האמת היא לא פשוטה, לא צריך להוסיף עליה נדבכים נוספים של אי-בהירות ותסבוכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שבשלב זה כל מי שאין לו תואר בפיסיקה החליט לברוח או לוותר על ההבנה. ובצדק. תראו מה קורה כאן. בכדי להסביר תאוריות פיסיקאליות ומונחים פיסקאליים בעיתיים (כן. אינטואיטיבית). אנחנו משתמשים במונחים עוד יותר בעיתיים. חלקיקים ללא מסה וללא נפח ... האם באמת מישהו כאן חושב שיש כזה דבר ? ואם כן הוא עדיין מתבייש להיקרא מיסטיקן ? אין שום דבר רע במיסטיקה - המיסתורין שבחיים. כן, התאוריות המדעיות של הפיסיקה המודרנית הן אכן מיסטיות (לפחות אונטולוגית). הן מזמן אינן ברורות לקהל הרחב. אפילו לא המונחים שלהן. זה נכון שאנשים יכולים להבין את המשמעות הניסויית של האור כגל (כפי שהבאתי במילים של הדיוט), אבל אין זה גורע מחוסר ההבנה הבסיסי במה לעזאזל זה אומר שהאור הוא גל ועוד בריק או שהמרחב זמן מתעקם. או שאולי נסכים שהמונחים עצמם של השפה המדעית הם שימושיים ולא מנסים לתאר איזושהי מציאות. אלא שבאמצעותם ניתן להבין תופעות באנלוגיה (כמו האנלוגיה של גל במיים - את זה כולם מבינים). אני מקווה שלא פגעתי באף אחד (אם כי ברגע של כעס השתלחתי כאן במישהו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"בעיה" העיקרית היא השימוש-מחדש במונחים ישנים לציון דברים חדשים. כשפיסיקאי אומר "פונקצית גל," הוא מתכוון לאובייקט מתמטי הקשור למערכת פיסיקלית מסויימת, אבל הוא לא מתכוון למשהו שנראה כמו גלי ים בשקיעה. כאשר פיסיקאי מדבר על חלקיק אלמנטרי, הוא לא מדבר על משהו כמו גרגר-אבק או גרעין אפונה. העניין הוא, שהשימוש-מחדש הזה הכרחי על מנת להעביר את האינטואיציות שעומדות מאחורי הצגת התיאוריות האלה, ובגלל שזה נוח לאחר שהתרגלנו לעניין. דוגמה מן המתמטיקה היא הצגת פעולה בין שני איברי חבורה באותה דרך מקוצרת שבה מציגים כפל באריתמטיקה בסיסית, אף כי ידוע לכל המעורבים כי הפעולה שונה לחלוטין מכפל (בדרך כלל). אבל ההצגה הזו נוחה ומקצרת משפטים מתמטיים ארוכים, וקצת חסר טעם להתחיל לדרוש מכל אלגבראי לתת לכל פעולה סימן חדש משלה, ולהשתמש רק בה, ללא קיצורים. כך גם בפיסיקה. החלקיקים של היום, עם דינמיקה המתוארת על ידי משוואות גלים (או משוואות שדות, או קירובים של תורת הצבעים, וכדומה), הם לא כמו החלקיקים של פעם, שתוארו על ידי המשוואות היותר אינטואיטיביות ונוחות מבחינה קונספטואלית של ניוטון. אבל אין טעם רב בלתת להם שמות כמו "חדשקיקים" או "שטרונגבילים," כשלכל המדיינים לרוב ידוע במה מדובר, וכאשר עיון קצר בספרי מקור יכול להבהיר במה מדובר להדיוט. הדרך הטובה ביותר לנסות להבין מה "המשמעות" של דברים כגון התעקמות המרחב, היא דרך ניסויים ספציפיים, ותופעות ספציפיות (לכל הפחות, הם יכולים להבהיר מדוע מונחים כאלה נחוצים). טבעת איינשטיין באסטרונומיה היא דוגמה לביטוי של עקמומיות המרחב. האם אתה באמת מבין מהו גל במים? אם תחשוב על כך יותר ויותר, תגלה שאתה לא מבין את זה יותר משאתה מבין את טופסי מס הכנסה - אבל אינטואיטיבית נוח לך יותר לקבל דברים שהם, ברמה מסויימת, בגנים שלך. אשר להאם מנסים לתאר מציאות או לא, המדע בסופו של דבר מנסה לספק מודל לפעולת הטבע, ואת "נכונות" המודל הוא קובע לפי תוצאות ניסוייות. האם הוא מתאר "מציאות?" איך תבדיל בין המציאות לבין קירוב טוב מאד שלה? או לבין קירוב טוב מאד של החלק שלה שנגיש לך מבחינה מזויינת ובלתי-מזויינת? זה כבר עניין לתיאולוגים ולפילוסופים, שהתווכחו ויתווכחו על כך למשך דורות על גבי דורות. כל שהמדענים רוצים הוא שיפסיקו לזרוק את הטבע לפח, לטובת מחשבות טובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שברונו לאטור קורא 'מרכז חישובי'. המדע קושר יחדיו יותר ויותר אלמנטים, ולשם כך נאלץ להיכנס לשפה מופשטת יותר ויותר, המובנת לפחות ופחות. עם זאת, מכיוון שאנשי המדע אינם מודעים לכמות הגדולה של אלמנטים הקשורה במערכת שלהם בשלב זה, הם מניחים ששכנוע ההדיוט בנכונות טענותיהם הוא פשוט וקל ('רק שייפתח ספר') ואף מובן מאליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הרגשתי נבוך כל כך מאז שגיליתי מדוע אני מופיע כמקור במאמר של בחור מ-MIT. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי התוכנית שלי מדגימה כמה גרוע נראה קוד היוצר את עצמו בג'אווה, אוי לבושה. כל זה לעומת ההרחבה ל-ג'אווה שהציג אותו בחור מ-MIT. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. מכאן, 'מים רותחים במאה מעלות' זו לא תצפית מדעית כלל אלא הגדרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. סולם צלזיוס למדידת טמפרטורה מוגדר על פי נקודות הרתיחה והקפיאה של מים טהורים בתנאי S.T.P. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי שמאז שצלזיוס נפל מהסולם שלו, יש הקוראים לו זלזיוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המשפט "פעמים רבות אנו פועלים בניגוד לסטטיסטיקה ורק מרוויחים מזה" צריך למסגר ולתלות בכל מוסדות מערכת החינוך. אולי רק כדאי להוסיף לו את המשפט "אבל בדרך כלל ההפסד גבוה מהרווח"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכל'ס, אחרי כל ההגיגים על היקום, נניח שאתה מנכ"ל של חברה שמטרתה רווח, ועליך לקבל עובד חדש במטרה להגדיל את הרווח הזה. האם המטאפיזיקה שלך גורסת שכדאי לעיין במפת הכוכבים שלו? בכתב היד שלו? בערך הנומרולוגי של שמו? בתולדות חייו ונסיונו המעשי? בהטלת מטבע? ואם אתה מעדיף אחת מהשיטות האלה על פני האחרות למרות הבעייתיות המובנית של תורת הקוואנטים והקשיים המתודולוגיים של האבולוציה, התואיל להסביר למה (כידוע (או לא), נימוקים מהצורה " כי מניסיוני זה עובד" הם סטטיסטיים מטבעם)? ואפרופו הסיני ההוא שאתה מביא כדוגמא, אם הוא ינהג כעצתך כל הסיכויים הם שיבלה את חייו ברדיפה אחרי סינים אחרים וימות מ SARS הרבה לפני שיפגוש אפילו אדם מערבי אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אין לי זמן וכסף מיותר - בעיקר נסיון קודם, המלצות ותעודות אקדמיות. אני לא מתכוון להגן על הבחירה הזו. היא יכולה להיות מוטעה, אלא שהיא נותנת את ההרגשה הכי טובה. אם הוא היה פעם מוצלח ויש לו תעודות על כך אני מניח שהמצב ימשך. אין לזה קשר לסטטיסטיקה אלא לעובדה שרובינו לא משתנים בין ליל. אם היה לי זמן וכסף הייתי שמח לשבת עם(!) האיש לשיחה מעמיקה כשברשותי המפה האסטרולוגית שלו. מנסיוני, הדבר היה עוזר לי להכיר אותו לעומק גם אם בסופו של דבר אגיע למסקנה שפרשנותי למפה אינה עולה בקנה אחד עם התרשמותי מאופיו. בפועל, הייתי מכריע לפי התרשמות ועדיין לא הייתי שם בצד את האופציה שאני טועה (בקיצור, הייתי ממשיך לפקוח עין על התחומים שבהם לא הייתה התאמה). בהתנהגותי ביום יום אני מתייחס אל האסטרולוגיה כמשחק משעשע שיכול לפתוח דלת להרבה תובנות. לא יותר לא פחות. דרך אגב, אם כבר במשחקים עסקינן אני ממליץ גם על קלפי הטארוט של אושו, או כפי שהוא מכנה אותם "המשחק של הזן". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי אורנוס אתה מקסימום יודע מה זה מחשב. לא בטוח שיש לך מושג איך להפעיל אותו. בכל זאת לאורנוס לוקח 82 שנה להקיף את השמש מה שאומר, שלכל החברה מהיסודי (כיתה א' עד ח') היה אורנוס באותו מזל. בשביל לדעת אסמבלר צריך גם איזו זוית קשה (מה שנקרא היבט) עם וונוס או לפחות עם מרקורי. משהו שירמוז על חוסר תיקשור עם בני אדם בכלל ועם בני המין השני בפרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל לרמוז משהו על המנגנון שבאמצעותו הזוית של אורנוס עם וונוס או מרקורי משפיעים על תקשורת בין בני אדם (מלבד הדיון הזה, שנראה שנולד בזווית חדה במיוחד)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדומה לגרפולוגיה, גם לאסטרולוגיה יש כמה וודו-הסברים אודות השיטה. הגרפולוגיה מבוססת על אלמנט ה"בטוח יש קשר בין האדם לתזוזות המוטוריות שלו". פעם, כששאלתי מאמין-קיצוני-באסטרולוגיה כיצד משפיע כוכב מרוחק על התנהגות/אישיות וכו'. ענה כי הירח, למשל, מפעיל כוחות כבידה עצומים על כדור הארץ. זו הסיבה לגאות ושפל. מכיוון שבני האדם עשויים כשבעים אחוז מים הרי שלא יכולה להיות אי-השפעה כלשהי. האסטרולוגים/גרפולוגים הטובים משלבים ידע בסיסי שהוא חצי אקראי, חצי פסאודו-הסתכלותי(*), חצי הגיוני(**), עם נסיון ואינטואיציה גבוהים. הם, בנוסף למידע של הדיסיפלינה שהם מייצגים, מבינים טוב מאוד ומצליחים לקטלג בהצלחה את העומד מולם. * המאבחן מבחין כי רוב הפונים אליו מאופיינים ב X ומאמץ את המדד כי אם מופיע X הרי ש Y ** כתב יד צפוף וקטן, למשל, יצביע על עצבנות, קטנוניות או השד יודע מה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת לטענתך האסטרולוגיה כלל אינה מפותחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל לרמוז משהו על המנגנון שבאמצעותו פועל כח משיכה בין שני גופים מרוחקים ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה מה שחסר לך כדי להחליט אם גרפולוגיה זה אמצעי טוב להחליט על התאמה של אדם למקום עבודה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ננסה להיות קצת יותר בוטים. יש הרבה החלטות חשובות בחיים שאנחנו לא מבססים על מדע. למשל, החלטות פוליטיות. להחזיר או לא להחזיר שטחים ? שלום או מלחמה ? לפנות או לא לפנות ישובים ? סיכול ממוקד ? לכל אחד יש עמדה והוא מוכן למות למענה (הרי אם הוא טועה יש סיכוי גדול שזה יקרה). כל אחד מוכן להגן בחרוף נפש ובטיעונים לחלוטין לא מדעיים על עמדתו. הוא גם בטוח שזו הדרך (אמצעי) הטובה ביותר. אז הנה, השאלה במאמר הייתה האם גרפולוגיה היא מדע או אחיזת עיניים. מה לעשות ויש עוד הרבה אפשרויות באמצע. גרפולוגיה היא לא מדע במובנה החמור אבל את מי זה מעניין. הגרפולוגים לפחות טוענים שהיא אינה אחיזת עיניים. ביום שתעשו ניסוי מבוקר בהחזרת שטחים עם קבוצת מדגם גדולה, עם הגדרת ניסוי להפרכה ובתנאים שניתנים לחזרה - באותו יום תבואו עם התלונות הללו לגרפולוגיה. המילים מדע ואמת אינן נרדפות. לא כל מדעי הוא אמיתי ולא כל דבר שאמיתי הוא מדעי. כך כולנו (אם נהיה כנים) חושבים ומתנהגים בהתאם בחיי היום יום. אז הטיעון של הגרפולוגים הוא: זה אמיתי כי אנחנו מצליחים לקרוא אנשים, לספק אנשים טובים למעגל העבודה, לפתור בעיות ... אז אולי גם כובעולוגיה הייתה מגיעה לאתם השגים. מישהו מוכן לנסות ? לא, הא ? אלו לא טיעונים מדעיים. אז מה ? כל החיים שלנו אנחנו עושים דברים (לעתים עד כדי סיכון חיים) בגלל טיעונים כאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי למה גרפולוגיה היא תקפה עד שיגיע ה"יום שתעשו ניסוי מבוקר בהחזרת שטחים עם קבוצת מדגם גדולה, עם הגדרת ניסוי להפרכה ובתנאים שניתנים לחזרה "? מה קשור? ואם הדבר יבוצע אז גרפולוגיה תפסיק להיות תקפה? כל המשתתפים בדיון מסכימים כי הטענה של הגרפולוגים היא: "אנחנו מצליחים לקרוא אנשים, לספק אנשים טובים למעגל העבודה, לפתור בעיות ". כולם גם מסכימים כי: "הגרפולוגים לפחות טוענים שהיא אינה אחיזת עיניים" חלק מהמשתתפים חושבים שהגרפולוגים טועים. המאמר טוען שבגדול, כובעולוגיה (או קרוב משפחה שלה) *כן* מגיעה לאותם השגים. כך שהשאלה המתריסה אינה במקומה. באשר לעשית דברים מסוכנים בחיים בלי הוכחה מדעית , כמובן שאתה צודק, אבל לא בגלל שאנו מתעלמים מהמדע אלא מפני שאין לנו תוצאה מדעית להתבסס עליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה קשור? ההחלטה אם להחזיר שטחים או לא קשורה במטרות ובערכים שלך, לא בשאלה מדעית (כלומר, האם דבר מה אמיתי או לא). לעומת זאת, הגרפולוגיה מתיימרת להיות כלי שיעזור לאנשים להגיע להחלטות - לא ההחלטה עצמה. כדי להיות כלי שיעזור לאנשים להגיע להחלטות, אתה צריך שיהיה להצהרות שלך ערך אמת, וערך אמת, מצטער, כן נמדד בצורה מדעית, במידת האפשר. לא כל דבר אמיתי הוא מדעי, אבל כל דבר שאפשר להוכיח דרך המדע הוא אמיתי (או קירוב טוב). זה אמנם לא אומר שכל מה שאי אפשר להוכיח הוא לא, אבל דברים שבאופן עקבי אי אפשר להוכיח אותם צריכים להיות, במינימום, מוטלים בספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו קרא כאן ויטגנשטיין פעם ? בקצרה. בחיים אנחנו מעריכים תקפות או אמיתות לפי התחום שבו אנחנו עוסקים. הרעיון בא כתגובה לספק של דקארט (בעיקר לטיעון החלום). הטענה "אולי המציאות היא חלום ולא אמת" אינה רלוונטית בחים. אדם שישאל שאלה כזו יוכנס לבית משוגעים. היא רלונטית רק בתחום הפילוסופיה. בתחום ההיסטוריה למשל, אמת היא עובדה שיש לה הצלבה ממספר מקורות (בגדול, אל תיתקפו). אם יקום מתחכם וישאל, רגע מי אמר, שמספר מקורות זו הוכחה, בשביל להוכיח שהייתה שואה אני רוצה שתציעו ניסוי, יגידו לו, שהוא מחפש הוכחה שלא ממין הענין (אני מקווה שזה לפחות מוסכם על כולם). כך בתחום כמו פוליטיקה. הערת אגב, המחלוקת ההפוליטית היא לא רק "ערכית". די לתמימות. יש גם מחלוקת על האמצעי היעיל ביותר. אני מכיר מספר אנשים שרוצים להגיע לאותה מטרה (שלום) ולא חושבים שיש בעיה מוסרית שלא להחזיר שטחים ובכל זאת מתווכחים ללא לאות אם החזרה תביא לשלום או לא. הגרפולוגיה היא גם תחום, שבו אמיתות לא נבחנת בכלים מדעיים וגם לא צריכה (גם אם נציע ניסוי לבדיקת "החזרת שטחים", שזה מגוחך). עובדות מדעיות, שייכות לתחום שכן נבחן בכלים מדעיים. זה טבען. עובדות פילוסופיות שיכות לתחום הלוגי. וכו' וכו' בתחום המשחקים למשל עובדה היא משהו שכתוב בספר הכללים של המשחק. זו האנלוגיה שוויטגנשטיין אוהב יותר מכל. תחומי החיים כמשחקים שונים. צריח יכול ללכת באלכסון - שקר. למה ? כי זה מנוגד לחוקי המשחק ! "אבל עשיתי ניסוי והוא יכול". נו באמת. לילה טוב לכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע הגרפולוגיה אינה צריכה להמדד בכלים מדעיים? הגרפולוגים טוענים טענות קונקרטיות ומתיימרים לעזור במיון עובדים על-סמך כתב ידם. טענות עובדתיות אפשר לבדוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל מה שהגרפולוגים עושים. מיון עובדים זה דבר אחד וגרפולוגיה כאחיזת עיינים זה דבר אחר. לדעתי האישית החלטה על גורלו של עובד על פי כתב ידו כמוה כהורוסקופ על סמך מזל השמש (להבהרה, המפה האסטרולוגית של אדם מסויים מורכבת ממצבם של 10 כוכבים. ה"מזל" כפי שהוא מוכר לנו הוא רק מזל השמש במפה ועל כן נותן תמונה חלקית ביותר ולעיתים ממש לא נכונה - זו העמדה הרישמית של האסטרולוגיה). בכדי לדעת כיצד עובד ישתלב יש לקחת בחשבון גורמים רבים שהניתוח לא מתייחס אליהם. למשל, הבוס, המשפחה, הארועים בחיים, רצונות ... אבל מה לעשות ומנהלי כוח אדם דורשים זאת. הניתוח (אני חושב) הינו מוגבל גם לדעת הגרפולוגים, לפחות הרציניים שבהם ומתמקד בתחומים מסויימים מאוד. אני לא מבין מדוע אני מקבל כל הזמן שאלות על "עזרה במיון עובדים". מעולם לא טענתי שזו דרך מעולה. בכל אופן מה שהדליק אותי במאמר היא "הקביעה", שגרפולוגיה היא אחיזת עיניים. ולסיום, אתה רוצה לבדוק יעילות של גרפולוג בטיפול. שאל את המטופלים. בחן את החברות. זו המתודה הנכונה גם בפסיכולוגיה. אפילו ברפואה (למעט הטיעון השחוק על עליית תוחלת החיים) לא ניתן להפעיל שיטות מדעיות בכדי לבחון אם רופא X עדיף על רופא Y - מה תעשה ? תיתן לשניהם לנתח במקביל כל חולה ? לא יכולתי להתאפק. טענות עובדתיות אפשר לבדוק ? גם הטענה ההיסטורית "6 מליון יהודים נרצחו בשואה" היא טענה עובדתית. איך תבדוק אותה בכלים מדעיים? יש לך רעיון לניסוי ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אם לא ניתן למיין עובדים בעזרת גרפולוגיה (ומסתבר מן המחקרים שהובאו כאן שכך הדבר), וגרפולוגים עוסקים במיון עובדים לפרנסתם, אז הם מאחזי עיניים. 2. ההשוואה להורוסקופ על-פי מזל השמש נראית קצת מופרזת (אני חושד שכתב היד נושא יותר אינפורמציה). בכל אופן, אשמח אם תוכל לסכם בקצרה מה אפשר לדעתך לקבל מניתוח אסטרולוגי מפורט. 3. גרפולוג (העוסק בבחירת עובדים) אינו "מטפל", אלא חוזה עתידות; לכן אפשר למדוד את אחוזי ההצלחה שלו, ויותר מכך את הנחות היסוד שעליהן הוא מסתמך. ברפואה אין צורך לדעת איזה רופא עדיף, אלא איזו שיטת טיפול עדיפה. במקרה כזה, אין צורך לנתח כל חולה בשתי השיטות, אלא להשוות תוצאות על אוכלוסיות דומות. מחקרים כאלה הם עניין שבשגרה. 4. לפעמים, כשקשה להתאפק, ראוי להתאמץ יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמו כן: הפגנה של גנ"ו (גרפולוגים-נפגעי-וישנה) ב-9 למאי, מחוץ לאולם בו ייערך הטקס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אפילו מכיר אדם שזכה בפרס בעבר. מעניין מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברכות, הערכה ושמחה ממני ומן החיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לרמוז? בין כל שני בעלי מאסה פועל כוח פרופוציוני למכפלת המאסות שלהם ופרופורציוני הפוך לריבוע המרחק ביניהם. מספיק טוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זה ''מה''. המקבילה האסטרולוגית של מה שאתה כתבת יהיה לכתוב ''כאשר נפטון נמצא בזווית ישרה לקשת, לדובי יש כאבי ראש''. השאלה של רביב הייתה מהו המנגנון שמאפשר את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש איזשהו הבדל. הכוח שציינתי עובד גם בסופי שבוע, הוא עקבי ומדיד בלי קשר לזהות המודד, למיקומו או לזמן המדידה, הוא נכון לכל טווח שנמדד ולכל סוגי החומרים שהתגלו עד היום. אסטרולוגיה, לעומת זאת, נותנת תוצאות שונות שתלויות בעיקר בזהות האסטרולוג, היא לא עקבית ובעיקר לא נותנת שום תחזית שגם ניתנת לבדיקה וגם מתאמתת. לגבי המנגנון של תורת השדות הגרוויטציונית, הוא לא נורא מסובך, בסך הכל מתבסס על עקרון הפעולה המינימלית ועל ההנחה שחומר ואנרגיה קובעים את צורת המרחב. הייתי מפרט, אבל רק השם ''הסימנים של כריסטופל'' יגרום לירידה חדה בפופולריות של האייל בכלל ושל הדיון בפרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לציין, כי כיוון שבינתיים אין תורה קוונטית פעילה של הגרביטציה, אי אפשר לומר שמבינים אותה כמו שמבינים את השדה האלקטרו-מגנטי (-חלש). אבל אז צריך להסביר מה זו תורת שדה קוונטית, ותמיד מגיעים לדברים שאפשר להבין רק מהקונטקסט. כפי שניסיתי להסביר לפילוסוף המופלא שלנו, הדבר הזה לא יותר או פחות ברור מ-''מה זה בדיוק גל בים,'' אבל פחות אינטואיטיבי לרוב האוכלוסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא כאן יש לציין שרביב צודק: כמו הילד ששואל אבא-למה, בסוף מגיעים לרמה שהמדע אומר "וואללא איבני, לא יודע". כולנו מכירים בזאת וקוראים לזה "חזית המדע". _אבל_ אין לזה שום קשר לשאלה "איך אפשר לבדוק אם יש משהו בטענה X" כאשר X זה אסטרולוגיה\\\\אלקטרוניקה\\\\גרפולוגיה\\\\בחינות IQ התשובה לשאלה הזאת היא "שימוש ב*שיטה המדעית* " השיטה המדעית זה לא מדע, זה איך לעשות מדע. אם אפשר לעשות ניסיונות- זה יופי. אם הם גם נותנים תמיד את אותה תוצאה, גם יופי. אם הם נותנים תוצאות שונות באותם תנאים, טוב, גם את זה יודעים איך לאכול (סטטיסטיקה וכולי). אם אי אפשר לעשות ניסוי ישיר מסתפקים בתצפיות, אבל גם עליהם מנסים להחיל את השיטה המדעית. בכל אופן, אפילו שייקה לנדאו יסכים ( אני מקווה) שלא כל אמונת הבל היא מהפיכה מדעית. הבעיה היא איך מפרידים בין מהפיכות מדעיות ואמונות הבל. קון טוען ( בגדול) שכדי שתאוריה חדשה תתפוס, על כל מתנגדיה הישנים למות. אבל זה עוד לא אומר שכל אמונת הבל תהפוך לפארדיגמה אם יחכו מספיק זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוף סוף איזכור של בחינות האיי.קיו. מדעי? לא מדעי? מדעי אך מוטה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום אחד נשנה את שם האתר ל"אנציקלופדיה גלקטיקה". אפילו אותי מפתיע כמה נושאים נידונו כאן - ואני קראתי את רובם! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית, זוכה לגירסה עברית: אני מניחה שקוראי האייל ישמחו להעזר בו, ואני מקווה שהם יתרמו מגוף הידע הגדול שמסתובב כאן. יאללה, לעבודה! :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו, כמובן :-) אבל התכוונתי להקבלה בין מבחני האיי.קיו למבחנים הגרפולוגיים, הקבלה שלא בוצעה פה קודם לכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת באיחור, אבל בכל זאת: ספרו של ברוך נבו Scientific Aspects of Graphology כולל מאמר בשם Intellectual Abilities and Handwriting, מאת Lothar Michel. המאמר סוקר מספר רב של מחקרים בנושא תקפות הגרפולוגיה ככלי להערכת אינטיליגנציה. לא קראתי במו עיני אף אחד ממחקרים אלה, אך השורה התחתונה היא פחות או יותר כזו: פעמים רבות קיים מתאם חיובי ומובהק סטטיסטית (אך על פי רוב חלש) בין מדדי אינטיליגנציה שונים לבין הערכה גרפולוגית. מצד שני, בכל המקרים בהם הדיוטות התבקשו להעריך אינטליגנציה על סמך אותם כתבי יד, הם הצליחו במשימתם באופן דומה מאוד לגרפולוגים. מחבר המאמר אף כותב שבמחקר שערך הוא עצמו בנושא, הוא לא הצליח למצוא כל קשר בין האופטימיות הסובייקטיבית של הגרפולוגים לבין הנכונות האובייקטיבית של הערכות האינטיליגנציה שהפיקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להכנס לדיון המפורט שכבר נעשה כאן פעם, נדמה לי שמנת המשכל מנבאת בצורה טובה למדי את סיכויי ההצלחה בתחומים מסויימים, למשל האקדמיה, ולכן יש טעם להתחשב בה. זה לא כל הסיפור, כמובן, אבל לצורך הדיון המסויים שלנו כאן זה מה שמשנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טארו, טארו, לא טארוט. בדיוק כמו שאין חברת מכוניות בשם רנולט או פיג'וט | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביקרת פעם בפרי, עיר הבירה של צרפת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רביב, חבל על זמנך. החבר'ה פה לא ממש רציניים, ואין כאן שום כוונה לדיון רציני על משהו. מחקר תקיפות אינו בהכרח "מדעי". עלו בדיון טענות רבות שהראו את הפרובלמטיקה של מחקרים מסוג זה בתחום המורכב של ההתנהגות האנושית, והובהרו הליקויים החמורים במתודה. מחקרים אלו אינם בודקים את מה שהם מתיימרים לבדוק, והתוצאות בהתאם. מעולם לא הוכח שמחקר שכזה הוא תקיף "מדעית", ולמעשה שום מבחן אישיות פסיכולוגי (למעט מבדקים כושרים ספציפיים, שאינם בעצם מבחני אישיות) לא תוקף באופן מובהק, ואין גם כל הסכמה בין התיאוריות הפסיכולוגית השונות מהו מושג האישיות ומה הוא כולל. ובכל זאת, שום דיון רציני שיעסוק בשאלת המתודולוגיה הנכונה לתחום האישיות לא הצליח להתעורר כאן. אין ספק, שהפרובלמטיות של בדיקת תקפות בתחום האישיות הוא עניין שדורש פתרון, ואני משוכנע ששכלול הכלים המחקריים והמתודולוגיים בעתיד יניב תוצאות טובות גם בהקשר הגרפולוגי. יחד עם זה, הקישור שנעשה כאן ע"י דוברים שונים בין "מדעיות" להוכחת תקיפות, מעיד על תפישה מאד מוגבלת וצרת אופק של המושג מדעי, של אנשים שאינם מסוגלים לחרוג מן התחום הצר של התמחותם המדעית. הפסיכולוגיה הטיפולית הגיע להישגים חשובים ולתובנות מעמיקות של ההתנהגות האנושית, בלי שאף אחת מן האסכולות הללו זכו לאישרור "מדעי". גם התוכנית ל"מדע הדתות" אליה השתייכתי (לימודי תואר שני במסגרת בית הספר לתרבות של אוני' ת"א) הנגזרת מן המינוח הגרמני Religionswissenschaft לא עמדה מעולם במבחן סטטיסטי. כמובן, יכולים הכותבים כאן לטעון שאין שום הבדל בין תיאוריה פסיכולוגית לתיאוריה נומרולוגית מבחינת התקיפות שלה, ושאין כל הבדל בין טיפול פסיכולוגי לקריאה בקפה או לטיפול באמצעות חייזרים. לחוכמולוגיה אין גבולות. הגרפולוגיה, בדומה לפסיכולוגיה (מלבד כמה תחומים בפסיכולוגיה מחקרית שלא הניבו תוצאות משמעותיות) פועלת באמצעות תצפית, ולא בדרך של ניסוי מדעי. נכון, שקבלתה כנושא למחקר באקדמיה היה עשוי לתרום במידה ניכרת למתודולוגיות המחקר ולהתפתחות בתחום, אבל קצת מוזר שמתנים את קבלתה כתחום לגיטימי למחקר בכך שיהיו לו מוסדות מחקר ופרסומים אקדמיים, כלומר כדי להתקבל לאקדמיה עליו מלכתחילה להיות תחום אקדמי. מה שמדאיג אותי אינו היחס המזלזל שעלה כאן מצד אלו הרואים בגרפולוגיה משהו שאינו שונה מקריאה בקלפים או ממעשי כישוף, אלא צרות האופק האינטלקטואלית והדוגמטיות המחשבתית של אלו המתעתדים להיות הדור הבא של חוקרים ומדענים ישראלים. כנראה שתומס קון ידע משהו בשעה שכתב את מה שכתב על אופיין של מהפכות מדעיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שאתה רוצה את רביב בצד שלך. גם הוא רואה ''בגרפולוגיה משהו שאינו שונה מקריאה בקלפים או ממעשי כישוף'' ויותר מזה, הוא חושב שזה בסדר, כל עוד הוא יכול באופן אישי ללמוד משהו על עצמו. ויסלח לי רביב אם לא הבנתי את רוח דבריו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פקחת את עיני. תודה. בעקבות קריאת הודעתך, הבזיק במוחי הרעיון הבא: מכיוון שהאדם הינו יצור מורכב, וכו'. ומכיוון שהאינטראקצייה שלו מורכבת וכו'. וכו' וכו'. הרי שניתן לאבחן אדם לא רק לפי כתב ידו אלא לפי צורת העטישה שלו. מה שונה הקשר שבין כתב ידו של האדם לתכונות האישיות שלו לבין הקשר שבין הצורה המתקבלת על הטישו שהחזיק מולו בעת העיטוש לבין אישיותו של המתעטש? הסניזולוגיה משלבת גרפולוגיה-עיטושית ומבחן רורשך. כל שנשאר הוא להשיג מספיק לקוחות מכובדים, כמה אוניברסיטאות ועדר אנשים מאמינים ואני בדרך לעשות הון. בשם כל המשתמשים בסניזולוגיה אני מתנצל על השמצות עתידיות מהקהילה הסגורה המנסה לנגח את הסניזולוגיה ולהשוותה, רחמנה-ליצלן, לאסטרולוגיה. ולשיטת רביב, הסניזולוגיה הינה מדע. הרי עוד לא הוכח אחרת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |