|
אוקיי, ננסה לעשות קצת סדר - התפיסה המוסרית שלי מושטתת על שני יסודות: הפנימי יותר הוא אגוצנטרי למכביר - אני רוצה שיהיה לי טוב. השני הוא אופורטוניסטי למדי - החברה שופטת אותי באופן מסוים, וכדי לעמוד בקריטריון הראשון, עלי לעמוד בקריטריון השני - לא יוכל להיות לי טוב בלי תמיכת החברה הסובבת אותי.
מעבר לכך - האדם הוא חיה חברתית, ולכן הוא נוטה לקבל את החינוך שעל פיו הוא גדל. זו, הרי, כל משמעות המושג "חינוך". אני לא ממש מבין את משמעות הטענה כי אינך סומך על החינוך שקיבלת, שכן בסופו של דבר - אתה רק בורר בין סוגי חינוך שונים שקיבלת במהלך חייך, יותר סינתזות ביניהם, ורק לעיתים רחוקות יוצר רעיון מקורי לחלוטין. ההתקדמות של המוסר היא אבולוציונית, לא רבולוציונית.
את האמת, אני עייף למדי, אז יתכן שאני לא ממש ברור. לא נורא. מותר לי: היום היה היומולדת שלי. (מזל טוב, דובי)
|
|