 |
הנקודה שלי היא שיש שני סוגים של "אידאולוגיה:
אידאולוגיה א' היא האידאולוגיה לציבור. השיוך המפלגתי, ההצהרות ה"רגילות" ולא החריגות. דברים כאלו שהצביר מכיר מוקיר ואוהב.
אבל יש גם "אידאולוגיה ב"', מה שאני קורא ההנחות המוקדמות. אותן לא מספרים לנו הפוליטיקאים ואותן אני מנסה לדלות מכל אותן התבטאויות חריגות והמעשים של הפוליטיקאים. לכן, הפוליטיקאים אינם חסרי ערכים, הם פשוט מסתירים אותם כיוון שהם לא פופולריים ורק יפגעו באפשרות להשיג את המטרות שהערכים משקפים כיוון שהציבור לא חושב בצורה מעשית אלא מוסרית.
לכן, פוליטיקאים לשיטתי אינם "חסרי ערכים" – יש להם הנחות מוקדמות ערכיות שמהן ומהכרת המציאות נגזרים מעשיהם.
איך זה משתלב עם דמוקרטיה או כל צורת שלטון אחרת? אתה שוב מבלבל בין הרצוי למצוי. אולי רצוי וראוי שבדמוקרטיה הפוליטיקאים יהיו באמת "משרתי הציבור". בפועל, להבנתי,הציבור לא באמת יודע מה הוא רוצה, הוא לא עקבי ולא מעשי. יש לו גם זיכרון קצר (ולכן הוא לא זוכר כל כך את ההבטחות מהבחירות הקודמות) ובאופן כללי קל מאד למניפולציה.
אני לא רוצה להישמע פשיסט או כל -יסט אחר. אבל אותו "רצון העם" שכולם מדברים עליו לא מאפשר לנהל מדינה בצורה רצינית ועקבית.
האם לדמוקרטיה יש עדיין יתרון? בוודאי! שקיפות יחסית גבוהה יותר, קשה הרבה יותר לפגוע בזכויות הפרט, קשה יותר לצאת למלחמות, דברים כאלו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש