|
בזמנו האמנתי בהסכם אוסלו כמו כל שמאלני טוב (כמו שאמר מישהו - למעשה זה הייתי אני). היום אני חושב שהוא כוון מתחילתו לפיצוץ. אתה מניח שמה שגרם לשינוי הוא פשוט העובדה שאכן היה פיצוץ. זה אכן תורם, אבל מה שיותר חשוב הוא, שאז הייתי בן 21. היום אני בן 28. כמו הרבה אנשים בגילאים אלו, ביליתי את הזמן באקדמיה, ושם ספגתי רעיונות מוזרים כמו הניתוח המעשי של הפוליטיקה.
אגב, לראשונה שמעתי את הרעיון שפרס חותר בפועל ל"מזרח תיכון ישן" ב-96, כשעדיין היה נדמה לרבים שיש עתיד לתהליך אוסלו. אני מודה שזה היה נשמע לי אז קצת מרחיק לכת, ושרק עכשיו אני מתחיל להשתכנע (ועדיין לא בלב שלם) שזה נכון. מן הסתם תורם לכך הפיצוץ הנוכחי - מה לעשות, לפעמים אני נותן למציאות לקלקל לי תאוריות. אני עומד על זכותי לא להיות החכם באדם.
אתה כבר צריך לדעת לא לכתוב "פרס והעבודה" ולצפות שאני אעבור על זה בשתיקה - "העבודה" מלאה באנשים שהתנגדו ומתנגדים לדרכו המעשית של פרס. איני מכיר את סיפור סבסטיה, אבל הוורד-בייט של ההיסטוריה הוא שאכן פרס הקים אותה. תשמח לדעת שהעניין אכן טורד את מנוחתי, כי על פניו הוא לא מסתדר היטב עם הניתוח שלי את פרס. צריך ללמוד את העניין יותר. אולי תוכל לעזור לי: האם סבסטיה קיימת היום (בשם אחר)? אם לא, מה קרה שם?
"אנו חייבים להסתמך על מה שאנו שומעים ומה שאנו רואים" - אמן! זה בדיוק מה שאני שואף לעשות. על מה אני לא רוצה להסתמך? על הנחות מוקדמות באשר למטרותיהם של פוליטיקאים (מתוך השתייכותם למפלגה X). על מה עוד לא? על אמונה בכנות מניעיהם המוצהרים.
לך וגם לאלכסנדר מאן אבהיר שוב, שגם אם בתאוריות שלי יש "השראה" ממה שקורה בפועל, בדיעבד, הרי שהמטרה היא שמה שיהיה בתאוריות עצמן הוא רק מה שהיה ידוע או צפוי מראש. שאלת מיליון הדולר היא האם אכן היה צפוי מראש שההסכם יתפוצץ. הפלא ופלא, מי יותר מכולם משכנע שזה אכן היה צפוי מראש? אחד, דב אנשלוביץ. על כך אני מכיר לך טובה.
|
|