|
אכן נחשפתי. הנה האמת האמיתית.
הכל התחיל בכיתה ב', עת אבי פוטר ממשרתו המכובדת עקב חוות דעת גרפולוגית שלילית. מילד מאושר שאינו חסר דבר הפכתי באחת, יחד עם שמונת אחי ואחיותי, לאומלל ומנודה. משפחתי הגיעה עד פת לחם, וילדי השכונה היו לועגים בפני על צורת האות ל' של אבי.
אז ניצתה בי תאוות הנקם היוקדת המניעה אותי בחיי. תאווה זו לובתה בזמן שירותי הצבאי, כשראיתי את סמל המחלקה הסדיסט שנהג להתעלל בי מדי יום רוכן על מכתב שכתבתי הביתה ולצידו ספר גרפולוגיה.
עת השתחררתי, מצאתי (בקושי רב) עבודה כשולייה אצל פחח רכב אכזר שהסכים להעסיק אותי ללא בדיקה גרפולוגית. בימים עבדתי כחמור וחסכתי פרוטה לפרוטה, ובלילות הייתי שוקד על כתבי מקיאוולי ומתאמן בסילוף מאמרים מדעיים.
לפני מספר שנים פגשתי נפש תאומה - אחד בשם דובי ק., שבנערותו הוכה נמרצות על ידי כנופיית גרפולוגים, ומאז נשבע לנקום. אותו דובי הקים במיוחד "כתב עת לענייני תרבות ואקטואליה" ברשת, ואף טרח לפרסם בו מאמרים "רציניים" במשך למעלה משלוש שנים על מנת לבסס את תדמיתו כאתר איכותי.
היום הגדול היה השישי באפריל 2003. מאמצים של שנים נשאו את פריים בצורת מאמרי שבראש דף זה - מלאכת מחשבת של סילופים, חצאי אמיתות, השמצות וצרות עין. מיד לאחר שפורסם המאמר הזדרזנו דובי ואנוכי להעמיד פני מגיבים מופתעים, וזייפנו עשרות תגובות "אותנטיות" המעלות ספקות בנוגע לתקפות הגרפולוגיה. את תגובות הנגד המוצקות כחלמיש של הגרפולוגים הדפנו באמצעות דמגוגיה ושקרים.
בוש ונכלם אני עומד כעת, לאחר שנגה חשפה את קלוני. בצר לי, נותר לי רק דבר אחד לומר: שיהיה לכם חג שמח.
|
|