|
||||
|
||||
מה שהבנתי מהמאמר של פרסאוד הוא שכתב היד הוא אישי Personal - אפשר לזהות דפוס של הכתב שלך אפילו אם אתה כותב ברגל - אבל לא כל כך מעיד אל אישיות Personality. כלי האיבחון עליו הוא דיבר איננו במושגים של התאמה מקצועית אלא יותר ככלי לאיבחון בעיות ניורולוגיות או מנטליות. אם אתה מכיר את דפוס הכתיבה שלך כשאתה במצב "נורמלי", סטיות "מיקרוגרפיות" יכולות לתת אינדיקציה על בעיה. כמובן שצריך קודם כל ל"מפות" את הסטיות האלה, אבל על פניו נראה לי שזו בעיה שנופלת בקטגוריה האמפירית, ולא צריך שום "שאר רוח" מעורפל. |
|
||||
|
||||
והנה ראיה נוספת התומכת בכך שכתב היד "נקבע במוח" ולא בשרירי כף היד: כתב ידם של רוב האנשים שאני מכיר אינו משתנה כאשר הם כותבים בגיר על לוח, למרות שהם בעליל מפעילים שרירים אחרים מהשרירים המשמשים לכתיבה בעט על נייר. |
|
||||
|
||||
לא יודע לגבי כתב יד, אבל הארגון של הכתב הרבה פחות מוצלח כשאני כותב על לוח - אני לא יכול לכתוב אפילו שורה אחת ישרה, והמרווחים בין האותיות נעשים בלתי סדירים. אני גם חושב שהכתב עצמו יוצא פחות "נאה" (לא שהוא נאה במיוחד במצב רגיל...) בכתיבה על הלוח. אם כי מובן כי הקווים הכלליים (נ' ו-ת' שיורדות חזק למטה, למשל1) נשמרים, מן הסתם. 1 סגנון כתיבה שאימצתי לעצמי בילדותי המאוחרת כי חשבתי שהוא יפה יותר, ומאז אני לא מצליח להפטר ממנו. לגרפולוגים שבקהל - האם זה אומר כי התכונות שצורת הכתיבה הזו מרמזת להן (אם יש כאלו) נוצרו יחד עם אימוץ צורת הכתב? |
|
||||
|
||||
אל"ג, אבל בלבן לא המציא את הטלאולוגיה: רצית לאמץ את צורת הכתיבה הזאת ושמרת עליה לאורך השנים בגלל שזה התאים לתכונות האופי שלך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |