בתשובה למשה דורון, 09/01/01 9:23
דברים מקוממים 14243
רן בר זיק • בתשובה למשה דורון יום ג', 9/1/2001, 18:45
במהלך שמאלני אופייני אנתח את תגובתך אחד לאחד.
המדד שלך לגבי פטריוטיות באמת מרתק אותי; הבה ונקרא לו 'מדד הק"מ האחרון' אבל יש לשכלל אותו מעט לטעמי: באילו נסיבות בדיוק יתרחש 'הקרב האחרון' ההירואי הזה? האם במהלך חילוץ אזרחים מהק"מ הזה? האם כדי לתת עוד יתרון קט לניצולים אחרים הנמלטים ממקום אחר? חוששני שאם במקרה הזה מדובר, אזי אחוז השמאלנים המוכנים להגן על הק"מ האחרון יהיה זהה לאחוז של הימנים.
אבל אני מכיר אתכם, הימניים (וכאן אתה חייב להרשות לי להכליל) בוודאי תבואו ותזעקו בקול ניחר שמדובר בעמידה נחושה, לא על מנת לאפשר לפליטים להמלט, בעמידה שמראה שאנחנו לא פרייארים, על מנת לעשות לערבים 'דווקא' וכדי להראות להם שהעם היהודי נלחם עד הק"מ האחרון.
ובכן, האדם הוא יצור חושב, כך לפחות אנו מאמינים, שמנסה להביא את תועלתו לשיא, קשה לי למצוא תועלת בהגנה על הק"מ האחרון 'סתם' לא על מנת לאפשר למשל לניצולים אחרים להמלט, או לכוחות אחרים לתקוף ולהציל את המדינה (למרות שיכול להיות שאני אמות) קשה לי למצוא את התועלת בהתבצרות בק"מ האחרון רק כדי לצאת גבר, כמו שקשה לי למשל, להבין מדוע 100 מתנחלים סהרורים מוצאים לנכון לבזבז את כספי משלם המיסים דווקא באמצע חברון הערבית.
כיוון שמה לעשות, רוב השמאלנים הם אנשים חושבים; (נכון, זה מגעיל לומר זאת, אבל ניתן למצוא יותר שמאלנים בקרב הסטודנטים והאקדמאים מאשר בקרב בעלי הבאסטות בשוק בני יהודה) האיש החושב לא ירצה 'לעשות דווקא' לערבים במחיר חייו, ויהיה לו קשה מעט למצוא את התועלת בלחימה על הק"מ האחרון.
במבחן הזה נצחתם, ללא ספק, מחיאות כפיים סוערות!
השאלה היא למה אתה מבצע מבחן זה? יש לי חדשות בשבילך ידידי, לפטריוט הכי גדול יש זכויות בדיוק כמו לפחדן הכי גדול, לשמחתנו הגדולה בדמוקרטיה כל אחד יכול להצביע וכך לבטא את דעתו ללא קשר ל'פטריוטיות' שלו. אין שום עדיפות לפטריוט או לפחדן, לכולם זכות שווה במדינה הזו.

בנוגע לחשיבות הכלכלה: כוח כלכלי הוא דבר מאד חשוב ולעיתים קשה לפצות עליו בנחישות, אין מה לעשות, מדינה בונים לא רק באמצעות רובים, כלי מלחמה והטלת טרור על אזרחים ערביים בחברון, אלא גם באמצעות מלט ולבנים, אל תשכח וגם לרגע אחד מי מממן את כל הכבישים העוקפים, הקרוונים, הגדרות, השמירות וגם את החיילים המפטרלים באופן תדיר ליד היישובים הקיקיוניים הללו.
רבים משליחי הציבור הדגולים שלנו (לא משנה מאיזה צד) מתלוננים תדיר על אבדן כושר העמידה, השאלה היא איפה עומדים. כושר העמידה שלנו חזק מאד במקרים שצריך, אני בטוח שאם צבאות ערביים יתקיפו אותנו כפי שקרה ב67 וב 73 אזי נוכל לעמוד בכך, ואיש לא יברח. בנוגע לכושר העמידה במקומות כמו חוות מעון, כפר תפוח, מעלה קורנפלקס א' ב' ו ג', אני מסופק, אולי בגלל שרוב העם פשוט לא רוצה לעמוד שם?
ורק לידיעתך, בזמנו היתה לי הבחירה בין לעזוב את המדינה או להשאר פה, ובחרתי בידיעה שהבחירה היא לתמיד, אני נולדתי פה ואמות פה (אני מקווה שמזקנה תוך כדי שניני ניני חוגגים על הירושה), כמובן שלא אסכן את חיי עבור מעלה קוקוריקו, האם זה עושה אותי פחות פטריוט?

בנוגע לנתניהו:
אין לי שום בעיה אם זה שמר נתניהו הלך ועשה כסף בחו"ל, להפך (אגב, הוא אכן הצהיר במסה"כ על עיסוקו העיקרי כמשווק רהיטים, על מנת שלא יצטרך לשלם ולו שקל אחד על מיסים, אבלו זוהי אנקדוטה בלבד, לא ביקורת, אם הייתי במקומו הייתי עושה בדיוק אותו דבר). הבעיה שלי שמייד שאחרי שתקוותו להגיע לראשות הממשלה נכזבה הוא טס חזרה לארה"ב, עניין הנראה תמוה וגם מעליב.
כשאתה בא ואומר שברק היה רה"מ לא טוב, זה לא אומר בהכרח שביבי היה טוב. שניהם גרועים.
דברים מקוממים 14262
משה דורון • בתשובה לרן בר זיק יום ד', 10/1/2001, 16:04
אתה רק מחזק את דברי.
ברור שלא תשאר להגן על הק''מ האחרון (''לעשות לערבים דווקא'') אלא לכל היותר תעזור, ואפילו תסכן את חייך כדי להציל את אחיך, דבר מבורך כשלעצמו.
כלומר יש לך אלטרנטיבה למדינה ולכן באופן מוכרח פחות אכפת לך להמר על כולה. אתה יכול לטעון שהעובדה שאני אשאר כאן אחרון לא עושה אותי חכם יותר, זה נושא בפני עצמו, אתה לא יכול להתווכח עם העובדה שזה שאני אשאר כאן אחריך עושה אותי אכפתי יותר לגורל המדינה. ההבדל בינך לבין אנשי משרד החוץ הנ''ל הוא שלהם ככל הנראה הרבה פחות אכפת ממך, והאלטרנטיבה חיה נושמת ובועטת אצלם בצורה משמעותית הרבה יותר.
דברים מקוממים 14301
דורון יערי • בתשובה למשה דורון יום ה', 11/1/2001, 10:33
זו לא אלטרנטיבה למדינה אלא אלטרנטיבה למוות.
גם לך יש את האלטרנטיבה הזו אתה מעדיף למות מאשר לממש אותה, זו בעיה שלך. אל תגרור אותי אתך.
רן מעדיף חיים בגלות על מוות ודאי, זו בחירה שרבים העדיפו במהלך אלפי שנים, וזו תהיה גם ההעדפה שלי.
ישנם אנשים שמעדיפים למות כמו שמשון או אנשי מצדה, גם זו העדפה לגיטימית אבל לאף אחד אין זכות לכפות אותה על אף אחד אחר.
דברים מקוממים 14321
רן בר זיק • בתשובה למשה דורון יום ה', 11/1/2001, 20:02
סליחה!
מי אמר שאם אתה מחליט להשאר גם לאחר שהתנאים הופכים לבלתי נסבלים (דהיינו, ק"מ אחרון בת"א מוקף על ידי הערבים) אתה יותר אכפתי ממני?
אני מוכן להשאר כאן, כל עוד יש מדינה - המצב שתיארת הוא מצב שבו כבר המדינה לא קיימת.
ובכלל - איך תגדיר איכפתי?
טוב, זה נהיה יותר מדי פוסט-מודרניסטי בשבילי...
דברים מקוממים 14322
משה דורון • בתשובה לרן בר זיק יום ה', 11/1/2001, 21:19
(תגובה גם לדורון יערי)
נסה לשים שניה את הרגש בצד ולחשוב על ההגיון בטענה שמכיוון שאין לי אף אלטרנטיבה אני יהיה נחוש ואכפתי הרבה יותר (עוד לפני שהגעתי למצב בו אני נדרש לקבל החלטה, כלומר כעת) בהגנה על מה שיש לי.
דברים מקוממים 14300
דורון יערי • בתשובה לרן בר זיק יום ה', 11/1/2001, 10:31
אני מסתייג מההכללה שלך. סטודנטים הם לא בהכרח אנשים חושבים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש והצהרת נגישות © כל הזכויות שמורות