![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא. הרעיון במס פרוגרסיבי (ההגדרה שלו, למעשה) הוא לקחת יותר כסף מהעשירים מאשר מהעניים. מה עושים עם הכסף זו שאלה אחרת. למשל, מס הכנסה נחשב למיסים פרוגרסיביים, והוא מממן את כלל תקציב המדינה, שלא כולו הולך לרווחת העניים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני חשבתי שעיקר המטרה והאפקט החברתי במס הפרוגרסיווי הוא השימוש שעושים בכסף שנלקח, ולא הקטנת הפערים שנגרמת מעצם לקיחת הכסף. אתה אומר שגם אם לוקחים כסף מהעשירים ע''מ להעלות אותו באש (שזה שקול פחות או יותר ללתת אותו לרשות השידור) אז מדובר במס פרוגרסיווי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה אכן מה שאני אומר. שים לב שרוב המיסים אינם מוגדרים כ"לוקחים X כסף מ-Y, ומשתמשים בו (ספציפית) ל-Z", אלא רוב המיסים ה"קאנוניים" (הכנסה, ערך מוסף, קניה, שבח, חברות, מעסיקים...) פשוט הולכים לסל האחד של התקציב. אגרת הטלוויזיה (ועוד כמה) שונה בכך, ואולי לא במקרה נקראת "אגרה" ולא "מס" (אבל לא בהכרח מדובר בחלוקה טרמיונלוגית חדה). שים לב גם שלרוב לא מציגים מס פרוגרסיבי ככמכשיר להקטנת פערים. המס הוא מכשיר למימון הוצאות המדינה. בהינתן שגובים מס, משתדלים שהוא יהיה פרוגרסיבי כמכשיר להקטנת פערים. מכאן נובעת האבסורדיות בהצעה לקחת כסף מהעשירים ולשרוף אותו, לא מחוסר פרוגרסיביות. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
למיטב ידיעתי היא נקראת "אגרה" מפני שהיא בסכום קבוע. תיק"ו? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ויש גם כאלה שקוראים לה ''אג רע''. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אלה ההגדרות הקלאסיות: מס - תשלום חובה שהמשלם איננו מקבל תמורה ישירה בעד התשלום. אגרה - תשלום חובה בעד שירות מבחינת "לא צרכת - לא שילמת"1. ____ 1 אך ראה את בג"צ 5503/94 סגל נ' יו"ר הכנסת בענין תשלום אגרת הרדיו באמצעות משרד הרישוי ואגרת הרכב. באותו מקרה טענו העותרים, כי ברכבם אין רדיו ולפיכך האגרה המוטלת עליהם איננה חוקית. ברוב של 6 מול 1 נדחתה העתירה. מומלץ לקרוא את פסק הדין המיעוט של חשין2. אני, על כל פנים, איתו. 2 כטיזר, הנה ציטוט שחותם את פסק הדין: "וכך אומר: אני מתקשה לקבל כי אדם יחוייב באגרת-רדיו עבור אין-רדיו; ובקצרה : כי אדם יחוייב באגרת אין-רדיו. ולאומרים כי במס ענייננו, ולא באגרה, אומר: אני מתקשה לקבל כי אדם יחוייב במס-רדיו עבור אין-רדיו. ובקצרה: כי אדם יחוייב במס אין-רדיו". |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני תוהה מה היה אומר היום כשאנשים מחוייבים במס בריאות כשאין בריאות, באגרות חינוך כשאין חינוך, בביטוח לאומי כשאין ביטוח לאומי, ובקצרה - במס-יש עבור שירותי-אין. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מה היה אומר? היה נתלה בהחלטת בג"צ בג"צ 5503/94 סגל נ' יו"ר הכנסת. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
החלטת בג"צ בג"צ 5503/94 סגל נ' יו"ר הכנסת היא אותה החלטה שבה *בדעת מיעוט* (אחד מול ארבעה), סבר השופט חשין כי אין לחייב באגרת אין-רדיו. מרגע שדעה זאת נותרה דעת מיעוט, הרי הלכה פסוקה היא כי על מר סגל האמור לשלם אגרת אין-רדיו, ומכאן נגזרת גזרה שווה על כל מס-יש עבור שירותי-אין. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אין ספק כי עולם המשפטים מרתק ומופלא הוא. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |