 |
את אומרת ש"הגרפולוגיה לא יכולה לנבא הצלחה." - אבל כפי שהסטטיסטיקאים ואלה הבקיאים במדעי ההתנהגות ישמחו להסביר לך, אם קיימת קורלציה כלשהי בין כתב היד להצלחה בתפקיד ישנה דרך מדעית לגלות זאת ע"י סינון שאר המשתנים (ואם קורלציה כזאת אינה קיימת, הגרפולוגים מיותרים כיועצים בעניין קבלה לעבודה). שימי לב שאינני נכנס לבעיה הכללית של מה שנקרא "מבחני אישיות" אלא לחלק המצומצם מאד של הצלחה בעבודה, שהוא דבר מדיד לפחות ברמה של שביעות רצון המעביד - אותו מעביד שמשלם את הכסף עבור האבחון.
אם, כדברייך, הפערים בין ההתרשמות שלך לבין חוות הדעת הגרפולוגית מזעריים, ואם ההתרשמות שלך תקפה ויש לה כושר ניבוי לא זניח (אחרת למה משלמים לך עבורה?), הרי שהגרפולוגיה היא כלי אבחון תקף, ואני מנחש שגם זול יותר מאותו תחקיר מעמיק שאת עושה בדרכים אחרות, ויוצא שוב שמישהו כאן מבזבז כסף בגלל גישה אינטואיטיבית נטולת ביסוס מדעי1 לבעיית סינון המועמדים.
מה שעולה מהדיון הזה הוא התופעה המדהימה באמת, עליה הצביע המאמר המקורי: המון כסף טוב מושקע באבחון המועמדים, ומעט מאד מושקע באישוש או הפרכת התקפות של האבחון הזה. למשל, הייתי מצפה שיהיו מחקרים שיבדקו את הקשר בין חוות הדעת הגרפולוגית לגבי מידת היושר של האדם לבין כמות המעילות והפרות האמון של עובדים שסרחו ונתפסו, ובפרט, כאנקדוטה מעניינת, הייתי שמח לדעת אם אתי אלון עברה אבחון גרפולוגי ומה היו תוצאותיו. על פניו נראה שאפשר היה לחסוך כמה מאות מליוני שקלים ממקרה בודד זה.
_____________
1- "מדעי" הוא לא מילת גנאי, אבל אם היא מפריעה לך החליפי אותה ב"אובייקטיבי" (ובאותה הזדמנות את יכולה להחליף את כל ההודעה שלי ב"בלה בלה").
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש