 |
למען האמת, לא חשבתי על זה כך, אבל את צודקת. פסיכולוגים משתמשים בטכניקות כאלה פעמים רבות. למשל, פסיכולוג שואל את עצמו איזו תחושה המטופל משרה עליו, או מה הוא מרגיש כתוצאה מדברי המטופל, ואז הופך את השאלה לאיך *המטופל גורם לו* להרגיש את זה.
כנ"ל פסיכולוגים משפחתיים, למשל, שמתייחסים למשפחה כאל מערכת, בודקים את ה"תוצאות" של הפעולה (הדפוסים שנוצרים), ומשם את התרומה של כל אחד מבני-המשפחה לדפוסים אלה. ההנחה היא שלהגיד שלאחד מבני המשפחה "יש בעיות" זה ניתוח שגוי של הסוגייה.
(וזה לא אומר שאני מסכים עם ע"ב, כמובן).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש