בתשובה לערן בילינסקי, 07/01/01 16:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מר בילינסקי הנכבד, אכן - 'רצון העם' אינו דבר ממשי הניתן למדידה כמותית ואיכותית, אך בבואה של ממשלה נבחרת לערוך ולחתום על הסכמים עקרוניים מחייבים וארוכי טווח - מן הראוי לשקול עריכת משאל עם באופן מסודר, נוהג הקיים בכל ארצות סקאנדינביה, שווייץ המפורסמת, לוכסמבורג והולאנד. המעניין בארצות שכאלו - להוציא שווייץ - הינו שאף מוסד המלוכה עשוי בעצמו להוות חייץ כנגד 'הפוליטיקאים המעשיים' כהגדרתך, ולדרוש בעצמו קיומו של משאל עם. בהוקרה א. מאן |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן, ברק סייג עצמו, כמו רבין בשעתו בזמן המשא ומתן עם סוריה, ואמר שכל הסכם יובא לאישור העם -- אם בבחירות ואם במשאל עם. יתר על כן, אני מעיז לנחש כי ניתן להשתמש בנושא משאל העם כנייר לקמוס הבוחן מתי נערכות שיחות אמיתיות ומתי ''מושכים זמן''. מבחינה מעשית, משאל עם הוא כלי מצויין במשא ומתן ללחץ על הצד השני -- אין טעם לחתום על הסכם שלא יאושר במשאל עם ולכן אתה יכול לוותר פחות או לקבל תמורה הוגנת לכל ויתור מצדך. זה למשל אחד היתרונות של דמוקרטיה מול דיקטטורה במשא ומתן. ואשר למוסדות המלוכה, לשיטתי הם חלק מהמערכת הפוליטית, כמו מוסד הנשיאות בימינו. לא לחינם אמר חיים ויצמן ''הדבר היחידי שבן-גוריון מרשה לי לתחוב את חוטמי לתוכו הוא הממחטה''. אמירהזו עוותה על ידי מישהו בחודש-חודשיים האחרונים באייל כאילו הייתה אמירה מוסרית של וויצמן על מוסד הנשיאות -- היא הייתה אמירה מעשית על תסכולו של וויצמן מניטרולו על ידי בן-גוריון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |