בתשובה לערן בילינסקי, 07/01/01 12:22
שם המשחק 14218
אלכסנדר מאן • בתשובה לערן בילינסקי יום ג', 9/1/2001, 1:21
מר בילינסקי הנכבד,

על זה אומנם מדבר הינך רוב הזמן - וטועה ומטעה לכל אורך הדרך.

מובן מאליו כי קיים קשר אמיץ בין פוליטיקה ואידאולוגיה - ולו מהסיבה הפשוטה הגורסת כי גם לפוליטיקאים ישנם רצונות ומאוויים שונים, הבאים לידי ביטוי בערכים אותם מתיימרים הם לייצג, ועליהם עשויים הם להיאבק.

רצונו של הפוליטיקאי להנהיג להשפיע הינו הצעד הראשון בדרכו הערכית, דרך העשוייה בהחלט להתנהל ברמת העשייה הפוליטית - אך מכאן ולטענה כי פוליטיקאים הינם 'אנשים מעשיים' - רחוקה הדרך, ומי אם לא שר ההיסטוריה היכול לספר ולהרצות באיוולתם ובכסילותם של הללו במסגרת סיפור המאבק הערכי המתמיד, בו נתונה האנושות מימים ימימה.

אגב - מובן מאליו שפוליטיקאים הינם נבחרי ציבור, ובהכרעות גורליות עליהם לערוך משאל עם - צעד הנהוג במיטב הדמוקרטיות בחלקו המערבי של עולמנו זה.

בהוקרה

א. מאן
שם המשחק 14227
גלעד דנבום • בתשובה לאלכסנדר מאן יום ג', 9/1/2001, 9:32
ואכן, על-פניו נראה כי מוסד 'משאל העם' הינו הגוף אותו חיפשתי שיאפשר ביקורת ציבורית דמוקרטית ושוטפת על מעשיהם של פוליטיקאים - מוסד שאת ביסוסו יש לקבוע בחוקת המדינה, ולא באוסף חוקים הבנויים זה על זה כמעשה-טלאי חסר כל קשר או רציפות הגיונית.

כמו כן, כדאי להזכיר בהקשר זה כי במשאל עם אין חובה להכרה בהצבעת המנעות ('פתק לבן'), וזאת משום שהוא בנוי במסגרת של אישור/דחייה ולא בחירה מתוך מגוון אופציות (זאת בניגוד לבחירות כלליות, שבהן חובה לקיום אופציה של הצבעה הנכללת במניין הכללי אך לא מוסיפה למניינו של מועמד כזו או אחר).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש והצהרת נגישות © כל הזכויות שמורות