|
||||
|
||||
גיא היקר. התלוננת על הדמיון הפתיע בין התסריטים של סרטי הפעולה השונים. רציתי להצביע על העובדה, שיש כל מיני סרטי ז'אנרים. אנשים שונים במצבי רוח שונים וסיטואציות שונות, אוהבים גם לצפות בסרטים בז'אנרים שונים. כאשר אדם הולך לסרט פעולה - הוא מצפה שהסרט יהיה בנוי באותה שבלונה כמו רוב סרטי הפעולה. בשביל זה הוא הולך! הוא לא הולך בשביל לחשוב. הוא הולך בשביל לפרוק (בצורה סבילה למדי) את האנרגיה השלילית שלו. הוא הולך כדי לשנוא את הרעים, לאהוד את הטובים, וכמובן שגבר ממוצע לא יכול בלי סצינת סקס ממוצעת... כשאני הולך לסרט פעולה, אני לא הולך בשביל לאמץ את המוח שלי יותר מדי. אני הולך בשביל להזדהות עם הגיבור ולהנות מהאפקטים המיוחדים. זהו. אם זה לא היה מוצא חן בעיני, לא הייתי צופה בז'אנר הסרטים הזה. יש המון ז'אנרים שונים, ובחלק מהם תוכל למצוא גם, אולי - מקוריות. בהקשר למשל עם הזבובים בסוף ההודעה - זה משל שתמיד מאוד מקומם אותי. אני הבנתי את הרעיון בזה, אבל אני חושב שיש טעות יסודית בהשוואה הזאת. אם הייתי זבוב - גם אני הייתי אוכל חרא. מן הסתם לאנשים יש מבנה גנים שונה במקצת מזה של הזבובים, לכן אני לא אוכל בדיוק מה שהזבובים אוכלים, אלא רק מה שבני אדם אוכלים. אם אתה רוצה השוואה ראויה, אתה תמיד תוכל לומר: 80% ממשתמשי המחשבים בעולם לא טועים - התקן את מערכת ההפעלה "חלונות" של מיקרוסופט... |
|
||||
|
||||
אביקם היקר הבעיה שאליה ניסיתי להיתיחס במאמר אינה ספציפית של הז'אנר (גם אני אוהב סרטי פעולה טובים, אחרי הכל), אלה של התרבות הבנויה סביבו. "תרבות" זה לא רק כינוי יפה לתאטרון ומוסיקה קלאסית. תרבות היא אוסף המיתוסים המשותפים המגדירים חברה מסוימת. למשל כמו התנ"ך עבור דתיים, ז'אן ד'ארק עבור צרפתים, המיתולוגיה היוונית עבור יוונים וכו'. מה שמכונה בארץ "התרבות החילונית", או "התרבות המערבית", הוא למעשה תרבות אמריקאית, וה"מיתוסים" שסביבם נבנית התרבות הזאת הם הסרטים ומוצרי הצריכה הפופולריים. ההכרזה הזאת אולי מקוממת, אבל נסה לחשוב רגע: כשאתה צריך לתקשר עם מישהו אחר מהחברה הזאת, איזו שפה משותפת יש לכם? הבה נודה באמת: לא כולם שומעים מוסיקה קלאסית, הולכים לתאטרון או מכירים בע"פ את עקרונות הדמוקרטיה - אבל כולם ראו את ג'ימס בונד, סיינפלד והפרסומות החדשות בערוץ 2.מה לעשות, זאת ה"תרבות" שלנו. הבעייה היא שהתרבות הזאת מסתירה בתוכה (בכוונה או שלא בכוונה) מסרים שליליים (לדעתי) שאנחנו סופגים באופן בלתי-מודע. ה"אשמה" כאן היא לא בסרטים עצמם, אלה בשטיפת המוח ובקבלה שלהם כמייצגים "דרך חיים". חלק מן האשמה כאן, כמובן, נופל גם עלינו... המם... רציתי לעשות מהחומר הזה עוד מאמר אבל הקדמתי את עצמי... אופס... דרך אגב - אני יכול לעזור לך להתקין "לינוקס" אם אתה רוצה... (אבל זה לא המקום לדיון על כך) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |