 |
לא ממש הבנתי מה מפריע לך.
קיימים אכן שני סוגי ריבוזומים: אלו של המיטוכונדריה, ואלו שאינם של המיטוכונדריה. הריבוזומים המיטוכונדריאליים שונים מהאחרים ושיכפולם אינו מתבצע בגרעין התא. יש גם ריבוזומים שהקידוד לשיכפולם מתבצע בגרעין. לא מצאתי טעם להיכנס לדיון הזה בתוך המאמר העוסק בעניין אחר. יתכן שהיה ראוי לכתוב "המיטוכונדריה והריבוזומים שלהם", אך לדעתי היה הדבר גורע מהבהירות. הנקודה החשובה היא שיש אברונים שהקידוד לשיכפולם אינו מתבצע בגרעין: מיטוכונדריה וריבוזומים (בסדר - חלק מהריבוזומים). גם אי הכנסת עניין הכלורופלסטים, שאינם קיימים אצל בני אדם וחיות נעשה כדי לא לפזר את הדיון שלא לצורך.
בנוגע ל"שגיאה החמורה ביותר במאמר", כלומר התייחסותי לריבוזום כאל אברון. אם זו השגיאה החמורה ביותר במאמר - דייני, משום שהיא חסרת חשיבות לדיון (שעסק כזכור במיטוכונדריה ולא בריבוזומים). ובכל זאת - אברון הוא חלק תוך תאי בעל תפקוד מוגדר, אנאלוגי לזה של איבר בגוף. הריבוזומים בונים את החלבון בתוך התא, ולפיכך ניתן להתייחס אליהם כאל אברונים. כאמור - זוהי אבחנה סמנטית שאינה מאד חשובה.
תא הזרע מכיל לא רק מטען גנטי, אלא גם חלבונים, קרום תא, מיטוכונדריה ועוד. תפקיד המיטוכונדריה עבורו הוא קריטי, משום שהוא בעל תנועה עצמאית, וזקוק לאנרגיה רבה, המסופקת על ידי המיטוכונדריה. הביטוי "תא הזרע כולל, באופן כמעט בלעדי, מטען גנטי" הוא עיגול פינות מתבקש. תא הזרע קיים רק כדי להעביר מטען גנטי ממקום למקום, ובסופו של דבר הוא מצליח להעביר את המטען הגנטי בלבד. באותה מידה יכולת לומר שהחומר העיקרי הן בתא הזרע והן בביצית הוא מים, וכמו כן שאני גר בבית מלא אויר. נכון, אבל לא כל כך חשוב לדיון.
לסיכום, המאמר שלי אינו מקור טוב ללימוד לתואר שני בביולוגיה, משום שהוא עוסק בהיבט מאד מסויים. באותה מידה לא הייתי מציע לאיש ללמוד היסטוריה, למשל, רק ממאמריו של יוסי גורביץ המתפרסמים ב"האייל הקורא". הנקודה שרציתי להדגיש במאמר היא שגנום מיטוכונדריאלי עובר בצמוד להורשת היהדות, וכרומוזום Y עובר בצמוד להורשת הכהונה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש