 |
|
 |
||
|
||||
 |
כבר עברו כמה חודשים מאז המוות של שי. אני מניח שאף אחד כבר לא מסתכל בעמוד הזה - אבל בכל זאת הייתי חייב להמשיך לכתוב משהו. אני עדיין מתגעגע. לא משנה כמה זמן יעבור, אני עדיין מתגעגע אליו. להגיגים שלו, לצורת הדיבור שלו, לייעוץ שלו, ולזמנים הטובים בהם היינו יושבים על המרפסת ושותים בקבוק של ליקר שוקולד. ולמרות שהיכרתי אותו מגיל 13, אני מרגיש כאילו לא היכרתי אותו מספיק, שהיו המון דברים שהוא לא רצה לדבר עליהם כי הוא התבייש. יש לי רק תמונה אחת שלו במחשב, שמורה לי בקובץ על המסך, העיניים הכחולות שלו והזיפים - בוהקים למצלמה. אני כל כך מתגעגע אליו. אם הייתי מספיק מוכשר כמוהו הייתי מנסה להמציא מכונה שמשחזרת dna ומחזיר אותו מהמתים. הייתי סותר לו כל כך הרבה פעמים על הלחי. אני כל כך מתגעגע. לעזאזל זה כל כך קשה להתמודד. אני מתאר לעצמי שמרובכם הוא כבר נשכח, והמחשבה עליו עולה רק מפעם לפעם. אצלי היא עולה כמעט כל יום. אני עדיין מתגעגע לשי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עופר, who ever you are, אני כן נכנסת לעמוד הזה, בערך אחת לשבועיים-שלושה, אם כי אין לי מושג למה. לך יש הסבר - הכרת אותו. לי אין שום הסבר. אולי זה משום המיסתורין, המוזרות, החידתיות והטראגיות הרבה האופפת את הדמות והמוות (ההתאבדות, נדמה לי שכבר מותר לומר, מאחר וזה עולה בבירור מן התגובות). כמו רוב הכותבים בעמוד, לא הכרתי אותו. גם ההיכרות הוירטואלית עימו, במקרה שלי, היא קצרה יותר משום שאני איילה צעירה יותר (צעירה באיילות, לא בהכרח בגיל). אלה שכתבו מילים לזכרו הדגישו מספר פעמים את הקנאות שגילה לפרטיותו, למשל תגובה 106695 ותגובה 106696. עם זאת, הוא נתן מושג על עבודתו בתגובה 59378. מכיון שכך, אינני יודעת אם זה יהיה נכון לבקש, ובכל זאת - האם תוכל לפרסם, במסגרת האתר או בצורה אחרת, ברשת, את תמונתו? היה חזק. כל טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד משהו שאני חושבת עליו: טטיאנה מתגובה 124621. אולי אתה מכיר אותה או אולי אפילו רואה אותה לפעמים. היא כתבה שיש אנשים שעדיין לא סולחים לה, כאילו שזו אשמתה. אולי אתם יכולים להיתמך זה בזו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |