 |
או שניים שמגיבים , לא חשוב.
אלתרמן כתב מדע בדיוני פה ושם , לא הרבה, במחזה ''משפט פיתגורס '' ובכמה שירים שעסקו בתקופההפרהיסטורית ובאדם הקדמון ( מדע בדיוני לפי ההגדרה ). בתקופה שבה הוא כתב המונח כלל לא היה ידוע בישראל ומבין סופרי הספרות הקאנונית ( להבדיל בהבדל גדול מסופרי הספרות הלא קאנונית ) רק מועטים כמו זלמן שניאור ויעקב כהן ויעקב הורוביץ ואהרון ראובני עסקו בכך מדי פעם . ההיתיחסויות המועטות של סופרי הספרות היפה ה''נחשבים'' לז'אנר היו בדרך כלל מלאות זילזול בדומה לזאת של סופרי הספרות הקאנונית בעולם באותה התקופה.
בהחלט לא היה זה מקובל שסופרים ''נחשבים יכתבו ספרות מד''ב או אף יקראו אותה בצורת ספרות המגזינים של התקופה שאז נחשבו ל''תת רמה ''. לא היה זה מקובל אז בלשון המעטה שסופרים רציניים יעסקו או יקראו בספרות ''זולה '' ( ואין כוונתי לספרים של אורול והכסלי וכו' אלא בספרות ההרפתקאות מסוג הבלשים של האמט וצ'נדלר , המערבונים של מקס בראנד וכו' וספרות המדע הבדיוני של המגזינים ).
היום כמובן זה מקובל ואין מי שיתבייש בכך , אבל אז בשנות החמישים סביר להניח שידידיו ומוקיריו של המשורר הלאומי אלתרמן הרימו גבה אחת או שניים לגבי מה שנראה בעיניהם תחביב מוזר בלשון המעטה מאחר שהוא הלך כנגד כל הקונוונציות הספרותיות המקובלות כפי שהטיפו עליהם השכם והערב במגזינים הספרותיים , של מה ש''ראוי '' לקרוא .
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש