 |
"אזכיר שנית כי הגרפולוגיה נלמדת במספר אוניברסיטאות באירופה ובדרום אמריקה, ומעניין איך היא הגיעה לשם ואיזה עבודות מחקר יצאו ותצאנה משם." - גם פאראפסיכולוגיה.
בעצם, העניין די פשוט: לית מאן דפליג שאין תיאוריה אחידה ומקובלת שעליה מבוססת הגרפולוגיה המעשית, מלבד ההנחה (שנשמעת סבירה על פניה) שמאפייני אישיות מסויימים מתבטאים בכתב היד. הטענה העיקרית של הגרפולוגים, כפי שהיא מתבטאת בדיון הזה היא, בפשטות, שזה עובד. לי זה מזכיר את ההומיאופטים המודרניים, שרובם זנחו מזמן את הביסוס התיאורטי של מייסד השיטה (עם הטענות המוזרות על ריפוי ע"י גרימת סימפטומים דומים, מהילה של התרופות עד איונן המוחלט ושאר הבלים) אבל ממשיכים לטעון בתוקף שהשיטה עובדת. נסיונות לקבל ביסוס מדעי נתקלים, שוב ושוב, בעדויות אנקדוטליות ושפע של מחקרים ש"עומדים להתפרסם" או שהתפרסמו במדור "העולם המופלא" של "ידיעות אחרונות".
כאן מגיע החלק המעניין באמת: אליבא דתומכי הגרפולוגיה, הצלחתם להתפרנס ממנה היא היא ההוכחה לכך שהיא עובדת, אבל הפלא ופלא: כשמציעים להם להשתמש בחוות דעתם של אלה שמשלמים להם כדי לבדוק את ההתאמה בין הניבוי לבין התוצאות בשטח הם עונים שאותם אנשים אינם מוסמכים להחליט אם עובד מסויים מצליח בעבודתו או לא, ועצם ההצעה היא עלבון! אם כך, הרי אותם מנהלי כ"א זורקים אם כספם לשוא עפ"י הטענות של הגרפולוגים עצמם, שכן אין להם כל דרך לדעת אם הניתוח הגרפולוגי עזר להם בתהליך הסינון, ואם כך הנימוק שמבסס את הגרפולוגיה על הצלחתה חסר כל תוקף. כל מה שנשאר ניתן לתמצות בטענה שמנהלי כ"א הם קלי דעת או מכסתחים סדרתיים. דווקא עם הטענה הזאת אין לי בעיה.
אגב, אני דווקא נוטה להאמין שלא היתה זאת חנה קורן שהופיעה בניק "פסיכולוג קליני", וההסבר שלו על עניין הדוא"ל מקובל עלי. אז יש פסיכולוג קליני שמאמין בגרפולוגיה, ומכיר, כנראה, את חנה קורן. הוריי, עכשיו השתכנעתי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש