בתשובה לאורי, 15/04/03 23:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עם להט דתי כה עמוק אין לי כל כוונה להתווכח, אך אם ברצונכם במידע אמין לגבי מהי גרפולוגיה ואיך היא עובדת, לא תמצאו זאת באתר של הסקפטיקס. ישנה ספרות מקצועית ענפה בתחום הגרפולוגיה (אני עצמי מחזיק ספריה בת כ-200 ספרים ב-5 שפות), אולם אף אחד מן הספרים המוזכרים באתר שם אינו כלול בה. האתר אינו מבחין כלל בין ספרות מקצועית לספרות זבל (שלמרבה הצער השוק האמריקאי מוצף בה), וחבל. התיאור המובא באתר לגבי אופיין של הגרפולוגיה הצרפתית והגרמנית מופרך לחלוטין, ומבוסס על מובאות מכלי חמישי או ששי של כותבים שהם עצמם יודעים על התחום רק משמועה רחוקה. כך גם התיאור של הפרמטרים עליהם הגרפולוגיה מסתמכת ומתודת העבודה שלה הוא עלוב וחובבני. אחדים מספריו של בונקר, המתואר כאן משום מה כ"אבי המתודה הגרפולוגית" (לא פחות ולא יותר), מצויים אצלי באגף השרלטים, יחד עם חברים מסוגו של אילון בן-יוסף ודומיהם. בונקר זה, שמיחזר חומר ירוד מן הפריהיסטוריה של הגרפולוגיה, והציגו כחומר מקורי שלו מטעמים מסחריים, נחשב כשרלטן ע"י כל האגודות לגרפולוגיה ברחבי העולם. תוכלו למשל לראות את ההתייחסות לבונקר בספרו של בר סמכא בנושא, פרופ' ז'יל-מזני (Gille-Maisani). בעמ' 238 של המהדורה האנגלית של ספרו the psychology of handwriting. תוכלו גם להיעזר בביבליוגרפיה המקיפה בסוף הספר ב-7 שפות אירופיות כמקור לספרות מקצועיות יותר (ז'יל-מזני המנוח היה פרופסור למתמטיקה ולבקרה אוטומטית בפריז ובקוויבק, פסיכיאטר וגרפולוג חשוב). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מקרהו של לנדאו מעניין הרבה יותר מזה של קורן האומללה. הוא נשמע רציונלי ולכן, מסוכן פי כמה. נתחיל: "עם להט דתי כה עמוק אין לי כל כוונה להתווכח, אך אם ברצונכם במידע אמין לגבי מהי גרפולוגיה ואיך היא עובדת, לא תמצאו זאת באתר של הסקפטיקס." טיעון פשוט יפהיפה, חייבים להודות. השגגה הלוגית בולטת, כמובן: המתנגדים לדעתו של לנדאו הופכים באחת לקנאים דתיים, שעמם אין לו כוונה להתווכח. זו כמובן הזמנה פתוחה למשיבים לנסות לזכות את עצמם באמירה נוסח "אבל אני לא קנאי דתי" שתטה את הדיון לערוץ אחר (וזו הרי המטרה האמיתית של המכתב). הערת אגב: ולנדאו אינו קנאי דתי? האם מישהו מעלה בדעתו אפשרות בה לנדאו משוכנע מעומק ורוחב הטיעונים המועלים, סוגר את הבסטה ופורש מעסקי כתב-היד לעולמי עד? קדחת בצלחת. זה עוד מקרה של "הפוסל במומו פוסל" כיוון שכמו קורן והגשש החיוור, גם אצל לנדאו מדובר בעניין של דרך חיים, של אמונה בצדקת הכסף. "ישנה ספרות מקצועית ענפה בתחום הגרפולוגיה (אני עצמי מחזיק ספריה בת כ-200 ספרים ב-5 שפות), אולם אף אחד מן הספרים המוזכרים באתר שם אינו כלול בה. האתר אינו מבחין כלל בין ספרות מקצועית לספרות זבל (שלמרבה הצער השוק האמריקאי מוצף בה), וחבל." זהו תיאור שקרי של המצב ונסיון להרשים בסמכות כוזבת וברוחב ידיעותיו של הכותב (200 ספרים הם כמות עלובה עד דכא, אגב). כאן בא נסיון ארוך, שקרי מקיר לקיר, שמטרתו להציג את מקורות הסמכות בתחום הגרפולוגיה שהוצגו באור נלעג בהודעה קודמת שלי כשרלטנים שאין לסמוך עליהם מכל וכל. ומיהי סמכות העל שעליה נשען מר לנדאו? הפרופסור המכובד ז'יל-מזאני, שאפילו מביא ביבליוגרפיה מקיפה (שאינה נגישה לכולנו, למרבה הנוחות) בשבע שפות(!). ז'יל-מזאני, 1995-1924, היה מהנדס אווירונאוטיקה ממוצא גרמני, תושב קנדה. הנ"ל השלים דוקטורט בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה אך לא מדובר בסמכות חוץ גרפולוגית, כמובן. ז'יל-מזאני היה גרפולוג שייסד מכון לגרפולוגיה בתחילת שנות השישים. הספר של ז'יל-מזאני עליו מסתמך לנדאו ישן עד דכא: מדובר בחיבור משנת 1970. אותו בונקר ה"נחשב כשרלטן ע"י כל האגודות לגרפולוגיה ברחבי העולם" ממשיך להיות מודפס במהדורות מחודשות (האחרונה, מ-1988, מטעם אגודת הגרפואנליזה הבינלאומית) וגם שמו של רוזן אינו נפקד מביבליוגרפיות. לדוגמה כאן: כל זה אינו בא לומר שבאנקר לא היה נוכל. ההעתקות שלו מקרופייה-ז'מאן, וולז, סמית, דה-וויט, מישו ואחרים ידועות. החצוף אפילו לא טרח לשנות את הניסוח מהטקסט שהעתיק מילה במילה, פעמים רבות. קשה לומר שזה מפתיע מישהו. אחרי הכל, מדובר בגרפולוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רוצה לקלקל לך, אבל גם אני, כשקראתי את דבריך, ראיתי אותם כנגועים בלהט קנאי משהו. גם יובל נוב העיר לך על כך. המעבר הסופי שלך למתקפות אישיות כנגד הכותבים בשתי תגובותיך האחרונות רק חיזקו את ההרגשה הזו, ודומני שנכון לעכשיו, אתה עושה שירות דוב1 למטרה שאתה מנסה לקדם. וזה עוד לפני שבכלל התחלתי להתעסק עם נסיונותיך לניתוח פילולוגי של כותבים אלמונים כדי לזהותם עם כותבים מזוהים. סלח לי, אבל כבר נכבינו באתר זה ברותחין בתחום הזה. 1 אף פעם לא אהבתי את המשפט הזה. גזענות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכווינו, נכווינו. אני חולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שכאן צומחת שיטת ניתוח אופי של כותבים,שתאפיל אפילו על הגרפולוגיה ביומרנותה. __ האלמוני הארסי עובר לתגובות בנות משפט אחד,מאימת מבדקי הכשלים הלוגיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורי חביבי אין קושי לאתר בכתיבתך רבים מן הכשלים הלוגיים שאתה מייחס לאחרים, אבל לא אטרח. הכתיבה שלך צינית וחריפה וזה בהחלט משעשע לקרוא, אבל הצהרות קולניות ובלי מנומקות אינן תחליף להתמודדות עניינית עם נושאים עקרוניים שעלו בדיון, ושלאף אחד מהם לא טרחת להתייחס. חג שמח לך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם נתעלם מן ההנמכה המגמתית (סתם מהנדס אוירונאוטיקה), אני התייחסתי אליו כבר-סמכא בתחום הגרפולוגיה, כך שההערה שלך אינה במקומה. אין לי מושג על סמך מה קבעת שהספר "ישן עד דכא". נכון שהמהדורה הצרפתית הראשונה יצאה בשנת 69, אבל המהדורה השניה המורחבת משנת 76 גדולה כמעט כפליים מן המהדורה הקודמת לה. הגירסה האנגלית של הספר יצאה ב-1992, כאשר הביבליוגרפיה אליה הפניתי עודכנה כמעט עד למועד יציאת הספר. אז לפחות כשמדובר ב"עובדות" תשתדל לדייק. אתה כותב: "כל זה אינו בא לומר שבאנקר לא היה נוכל. ההעתקות שלו מקרופייה-ז'מאן, וולז, סמית, דה-וויט, מישו ואחרים ידועות. החצוף אפילו לא טרח לשנות את הניסוח מהטקסט שהעתיק מילה במילה, פעמים רבות. קשה לומר שזה מפתיע מישהו. אחרי הכל, מדובר בגרפולוג". מעבר לסרקזם הלא מכובד, בולט מאד הנסיון שלך להרשים בידע הרחב שאתה שולף כלאחר יד (אני יודע בדיוק מאיפה העתקת את הציטוט), אבל אתה מתקשה אפילו להעתיק במדויק את שמו של מישון (ולא מישו), מייסד הגרפולוגיה. בכל אופן, אם אתה יודע שהוא נחשב כנוכל, למה הצגת אותו בתיאור שלך כ"אבי אבות המתודה הגרפולוגי" כשזה התאים לצרכיך? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |