בתשובה לליאור חיימוביץ, 05/01/01 16:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מקורות שאינם מעוניינים להחשף אינם צריכים להחשף. גם בעיתונות המודפסת הרגילה, סיפורים שלמים יכולים להתבסס על ''מקורות'' עלומי שם, והקוראים נאלצים תמיד להסתמך על האישור שעורכי העיתון נותנים לכתבה. כלומר - המקורות נחפשים רק בפני העורך, ולא בפני אף אדם אחר. ראה, לצורך העניין, את הסרט ''כל אנשי הנשיא'' על פרשת ווטרגייט. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אמת בדבריך, תפקידו של העורך הוא להחליט בנוגע לפרסום כתבה מסוימת, וזכותו של המקור לשמור על עילום שם. אם כך, ללא פרטים מדוייקים אינני מבין כיצד יכלה הכתבה לקבל אישור מבלי שהעורך יבצע בדיקה מקדימה של הרקע והמקור, שעשויים להיות לא מדוייקים בעליל (שוב, אני לא שולל את אמיתות הכתבה, אלא את דרגת האמיתות שלה). לראיה, ניתן לקרוא את תגובותיהם המרובות של הקוראים השונים שמגבים את המקרה ומאשרים את אמיתותו במגוון דרכים: היכרות אישית, שירות צה"לי, מקורות תקשורת אחרים (ישראלים ופלסטינאים) - וכולם מתעקשים שלא כך קרו הדברים. כן, אני מבין שבלתי נמנע שהדברים יוצגו בצורה לא-אובייקטיבית בשל דיעותיו של הכותב, אבל אם נעשה כאן נסיון להבאת עובדות, הייתי מצפה ליותר דיוקים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |