|
||||
|
||||
לובוטומיה היא בלתי הפיכה. את המוח אי אפשר ליצור מחדש בשום צורה - שכן הוא יחודי לכל אדם, ומשתנה במהלך חייו. לא הבנתי מה הקשר לרגל בתמורה לעבודה. |
|
||||
|
||||
בנוגע לניתוח מוחי בלבד אתה צודק - התגובה שלי הייתה בהקשר לסירוס או לכל פגיעה אחרת בגוף. בקשר לרגל - נתקלתי לפני פרק זמן בשאלה שהציב אדם כלשהו באינטרנט : "בוא נתייחס לגוף שלנו כאל ישות ארבע-מימדית (גוף פיזי לאורך זמן); האם תהיה מוכן לעשות ויתור על איבר מסוים בגופך הפיזי, נאמר רגלך, בתמורה לכך שיינתן לך סכום כסף כה נכבד שיבטיח כי לא תצטרך לעבוד יותר כל שארית ימי חייך, וזאת תוך הבטחה כי לא ייגרם לך כל כאב במהלך האובדן הנ"ל?" |
|
||||
|
||||
אתה תופתע לשמוע שאני מנצל את הרגליים שלי להרבה דברים שלא קשורים לעבודה, וכך אינני מבין את הקשר בין שניהם. לשאלתך, לא, לא אהיה מוכן לכך, ולו משום העובדה שאין לי שום דבר נגד עבודה (אני תוצר של שטיפת המוח של הבורגנות, לא ידעת?). נסה משהו חדש. |
|
||||
|
||||
טוב, סתם הסתבכתי עם הדוגמה הזו, וגם לא הצלחתי להסביר אותה כראוי. הנקודה הייתה שיש להתייחס לכל דבר שגוזל את הזמן (מאסר או עבודה חסרת-הנאה שמטרתה היחידה השגת כסף) כמקבילה של כריתת איבר, זאת משום שגזילת זמן הינה למעשה גזילה של הגוף במימד הרביעי; נשמע אידיוטי, אני מודה, אבל אם חושבים על זה יש בזה מן האמת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |