|
||||
|
||||
מדוע "הצלחתו של הסכם השלום" מחייבת (בשלב כל-כך מוקדם) עשרות אלפי כלי נשק בידי הכוחות הנאמנים לערפאת? הסיבה היחידה היתה לאפשר לערפאת להלחם ב"ארגוני הסירוב", אם יעלה רצון מלפניו. בעניין השר הצרפתי, הבאתי את הציטוט בתגובה 138811; המקור ניתן בתגובה 138810. למיטב זכרוני, בזמן מלחמת איראן-עיראק ישראל מכרה נשק לשני הצדדים (קודם לאיראן, מאוחר יותר לעיראק). הראציונל היה, מן הסתם, לשמור אותם עסוקים. הייתי שמח לו אפשר היה לראות בזה אמירה צינית, אלא שהרטוריקה של הניצים באותו זמן, לדעתי, מצדיקה בהחלט שיקול כזה. |
|
||||
|
||||
עניתי על שתיים מתוך שלוש שאלות; חבל שאתה רואה דווקא את השליש הריק של הכוס... לפעמים אפשר להסביר מכירת נשק ברצון לייצב הרתעה ולהגדיל את סיכויי השלום. אם השר הצרפתי מסוגל להחיל את הנימוק הזה על מכירת נשק לעיראק בלי לקרוץ ולמצמץ, הרי שהוא באמת ובתמים ראוי למשרתו הדיפלומטית. |
|
||||
|
||||
אני רואה *גם* את השליש הריק של הכוס. רק רציתי לשמוע את דעתך ולא להגיד "הא! אתה מתחמק!". |
|
||||
|
||||
מנחם בגין בתשובה לשאלה לטובת מי הוא במלחמת איראן-עיראק. (מצוטט היום אצל א. פוהורילס במדור הספורט של ידיעות, תנחשו כאנלוגיה למה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |