בתשובה לאלון לוי, 12/12/99 9:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ומה לגבי ההומוסקסואליות? פעם היא הייתה נורמה (ביוון העתיקה לא לקיים יחסים הומוסקאוליים היה מוזר), אחר-כך היא הפכה לטאבו מוחלט, ועכשיו היא עושה לאט לאט את דרכה חזרה לאמצע - דבר שמקבלים אותו כדרך חיים של מיעוט. מי, אם כן, עשה את הצעד הנכון ביותר לכיוון ה"אור"? אתה טוען שלאדם יש בחירה בדרך שלו, ואז קובע א-פריורי שהדרך שלך היא היחידה שהיא נכונה - שמתקרבת יותר אל "האור". על מה, בכלל, אתה מבסס את הבטחון העצמי המופרז הזה בנכונות דרכך? הגישה שלי נותנת בחירה אמיתית לאדם - עשה מה שאתה רואה לנכון. הגישה שלך, לעומת זאת, קרובה יותר לגישה הדתית - אתה *יכול* לעשות מה שאתה רוצה, אבל אוי-ואבוי לך אם הבחירה החופשית שלך תוביל אותך בדרך הלא נכונה. כלומר - אין בחירה אמיתית. אבל בעוד שהיהדות ודתות אחרות מבססות את ה"אוי-ואבוי" שלהן על איזה אל שאתה אמור להאמין לו מסיבות שונות, הרי שאתה מבסס את האיום שלך על דמעות מדומיינות של פרה, ועל "הוליזם" שמשמעותו לא ברורה לאיש מלבדך. אגב, איך הטענה שלך לגבי חוסר היכולת של החיות לבחור בעצמן משתלבת עם הסיפור הנפלא שלך על הפר העקשן שלא זז ממקומו כי "הוא ידע" שיובילו אותו לשחיטה? ועוד יותר - איך היא משתלבת עם הטענה שלך כי לחיות יש קיום מעבר למימד הפיזי? האם לנו יש "יותר" קיום במימד האחר הזה, ולכן לנו יש זכות בחירה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, אתה לא שומע. אתה קורא, אולי אפילו מקשיב, אבל אתה לא שומע. הבטחון העצמי שלך בתפיסות העולם הראציונאליות לא פחות חזק מבטחוני העצמי, אני מבין אותך ומקבל את דרכך כדרך לגיטימית. אני חושב שהיא שגויה, אבל היא בהחלט לגטימית. יותר קרדיט ממה שאתה מוכן לתת עבורי. ברור שאני חושב שהדרך שלי היא הנכונה, אין דבר טבעי ואנושי מזה. עם זאת, אינני חושב שהיא היחידה, ובהחלט אינני מאמין בשטות הזאת שאמרת - שהגישה שלי מונעת חופש בחירה, בשם ה''אוי ואבוי''. לא נכון. לך, ולי, יש את הזכות לבחור בין טוב לבין רע. זכות זהה. באותה מידה קיימת בנו הזכות לקבוע את הטוב והרע הללו. אני חושב ומאמין בלב שלם שאכילת בשר היא רע. לא רע באותה מידה כמו דברים אחרים, אומנם, ורע שניתן להבין אותו מסיבות שונות ומשונות (כולל אלא שאתה טוען לגביהן), אבל עדיין - רע. זאת היא תפסתי. ההסבר הקלישאתי שלך על דתות ועל היהדות, מראה עד כמה קטנה הבנתך את רוח הדת האמיתית. איני אדם דתי, מעולם לא הייתי ומעולם לא אהיה. אבל אני בהחלט אדם מאמין. ויש הבדל עצום בין השניים. איני מבסס את תפיסת העולם של על דמעותיה של הפרה. למעשה, סבלה של הפרה הוא רק חלק (אם כי מרכזי) בבחירה שלי לא לאכול אותה. יש לך את הזכות ללכת לאן שתרצה. כך או כך, אתה משלם מחיר (וגם אני). ועל שנינו להיות מודעים לכך. אני משלם מחיר מסויים על היותי צמחוני, והוא לא בהכרח קל. באותה מידה אני משלם מחיר על היותי עקשן ופרפקציוניסט לעתים, ואני עושה זאת בלב שלם, שמח ומודע. אבל אני בהחלט מודע לאובדן שקיים בכל בחירה. ובקשר לסיפור על הפר - אתה, ומרבית הקוראים, ניתקתם אותו מהקשרו. ירדן ניר ואני דנו בהאם יש לפרות מודעות לסבל שעובר עליהם, האם הן סובלות מתהליך ''השבי''. אני בהחלט חושב שלפר יש בחירה, אבל היא אינה מתקרבת לבחירה האנושית. לך יש את הבחירה לקבוע טוב מרע, וללכת אחר אמונתך. הפר הוא פר. הוא אולי מפחד, אולי מתרגש, אבל ייעודו בחיים אינו זהה ליעודך. בקשר לקיום מעבר לפיזי - אני מאמין שגם לנו וגם לחיות יש קיום כזה, והקיום הזה, או הנשמה, אם תרצה לקרוא לה כך, הוא זהה. אם כי התודעה המכסה אותו שונה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |