|
||||
|
||||
הבעייה עם אנימה היא לא מידת האמינות שלה, אלא חוסר האסתטיקה שלה - עיניים גדולות, גופים לא פרופורציונים וכו'. ובאשר לאנימציה בכלל, אני מעדיף את האירופית מהאמריקאית. |
|
||||
|
||||
לכך התכוונתי כשאמרתי "אמינות." "אמינות" במובן "fidelity." תודה על ההזדמנות להבהיר. ואני נכנס לבור ללא תחתית של דיונים, אבל אני דווקא חושב שיש שם אסתטיקה מסויימת, ונהנה מן האנימציה היפאנית, לאחרונה, אם בכלל, יותר מן המערבית. אבל אני, מי אני, מה אני? |
|
||||
|
||||
התכוונת ל''נאמנות''. |
|
||||
|
||||
וואלה. צודק. תודה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שמה שממש נחמד מאנימה זה שיוצריה לרוב לא מרגישים מחוייבות לספר לך הכל - אתה לא יודע הרבה על העולם, או הרקע, והמון נשאר לך להשלים לבד. וזאת בניגוד לאנימציה המערבית, שם יאכילו אותך בכפית כל מה שרלוונטי, וחבל. עוד דבר שנחמד באנימה זה הקצב השונה שלה - מצד אחד יותר איטי, ומקדישים הרבה זמן לכל סצנה, ומצד שני התפתחויות מאד קיצוניות בעלילה. אני גם אוהב שהם לא חוששים להציג טריווילאיזמים. לדוגמא, בפרק של דרגון בול זד שראיתי לא מזמן נטשו איזה ילד קטן על איזה אי. אז יש סצנה, רואים את הילד קם בבוקר, ומשתין. זה לא קישר קידם את העלילה או משהו, פשוט זה מה שעושים שקמים בבוקר. בנוסף יש שם מוות, אברים קטועים, הרבה דם וסקס עם חייזרים, אבל זה בלי קשר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |