|
וחושבת שהבעיה העיקרית של השיר הינה היגדיותו. הוא אומר ומספר, ואינו אומר מספיק דברים אישיים. הדרמה של פרימו לוי (זו המוקדמת, המקופלת בתוך משמעותה של זו המאוחרת) מסופרת לנו בצורה שלא ממצה את האמת, את המשמעות שהמשורר יכול וצריך היה לכרות מתוכה עבורנו. הפיספוס מתרחש בעיקר כי נראה שהיתה לכותב כוונה כזו, ולראיה השורות שבעיני הן היותר טובות בשיר, בדבר הפיר האישי של המשורר. ולא שאני סבורה שמשורר צריך תמיד לדבר על עצמו, או שפסול לספר לנו על מותו של פרימו לוי. אלא שגם ההיגד הכי אוניברסלי, בעיני, צריך לצאת מתוך ראיה אישית וייחודית של הכותב, אחרת, מה בצע לנו בשירה? ועיקר זה, שלדעתי בגינו נכתבת שירה, נוכח כאן בחסר. המשורר לא הצליח לנגוע בנו מספיק.
|
|