בתשובה לירדן ניר, 08/04/03 9:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דווקא נשמע לי יותר מסביר. מתאים לאופיו של הישראלי כמו שידרוג למידרוג. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. הנה למה זה לא נשמע לי סביר: האקפט שיכול להיות לגיבושון על תדמית העבודה לא ישרוד היטב, אני מנחש, את שלושת ימי העבודה הראשונים. את הכסף שהחברה משיקיעה בתהליך המיון הם היו יכולים להשקיע בתוספת למשכורת, והאפקט על תדמית העבודה היה יותר משמעותי. או, אם להיות קצת פחות ציני, להשקיע את הכסף בפעולות גיבוש לעובדים (שכבר עובדים) בנוסח ימי הזוהר של ההייטק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח בכך. נכון שהעובדים ידעו מה בדיוק שווה העבודה שלהם תוך זמן קצר וזניח, אבל סמל הסטטוס שמתלווה לעבודה מקורו באותם אנשים שלא התקבלו. תגובות נוסח ''וואו, שמעתי שממש קשה להתקבל לשם. אפילו הדודה שלי, ברכה, לא הצליחה - והיא ממש חכמה'' עשויים, כך נדמה לי, להפוך את המקום ליוקרתי יותר, או לפחות למביך פחות - עם קשר מיקרי בלבד לערכו הממשי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |