|
||||
|
||||
רוב בעלי המקצוע שציינת יומלצו ע''י מי שקיבלו מהם שרות ולאו דווקא היו מעסיקיהם. (אם כי מקבל השרות עשוי לחבוש גם את כובע המעסיק). ובאנלוגיה - על מתכנת צריך להמליץ מי שהשתמש בתוכנות שכתב, ולא מי שהעסיק אותו. השאלה על מה אתה רוצה המלצה - על יכולת ההשתלבות של אדם במערכת מסוימת, או על יכולתו המקצועית. לדעתי מעסיק צריך לקחת בחשבון את שני הדברים, אבל זה לא סותר את הסיכוי שאדם גועלי יהיה מנתח בחסד עליון, או שאדם שמאוד מופנם בחברת מבוגרים יהיה חם ופתוח בטיפול בילדים . |
|
||||
|
||||
הנואנס של מקבל שירות (ומשלם כסף) מול מעסיק לא נראה לי רלוונטי לדיון זה, אפשר להבהיר? אין לי בעיה עם זה שיראיינו את משתמש התוכנה אם זה נראה לך פרקטי. הענין הוא שמותר ( ויש אומרים חובה) לברר את איכות ההתאמה של מועמד על בסיס תיפקוד במקום עבודה קודם. |
|
||||
|
||||
אין לי מחלוקת לגבי שימושיותן של המלצות לניבוי הצלחה בעבודה - נראה לי שהמתאם בין תיפקודו של אדם בעבר לתיפקודו בעתיד, בהינתן תנאים דומים, גבוה מהמיתאם בין מבחני אישיות (שתוקפם די נמוך) לתיפקוד העתידי. הניואנס ההוא אכן לא מי יודע מה חשוב, סתם התקטננות רק כי קפץ לי לעין בעיקר עניין הפציינטים של המנתחת - לא חושבת שהם רואים אותה מאותה נקודת מבט של מנהל המחלקה... |
|
||||
|
||||
בקיצור, באתי לכפור בטענה שהעלה אסף ב תגובה 139648 שהמלצות ממקום עבודה קודם זה לא בסדר ונמצאתי מתדיין עם ענת שמסכימה איתי על כך. |
|
||||
|
||||
אני מסכים שהמלצות הן כלי חזק יותר לאמדן ההצלחה בתפקיד מאשר מבחני אישיות. הבעיה היא שיש צד אפל להמלצות... בכל אופן, הן משרתות לרוב את המראיין ולא את המרואיין ולכן סביר להתנגד למנהג דרישת ההמלצות. |
|
||||
|
||||
זו לו שאלה של מותר/אסור. חשוב על הסיטואציה הבאה: פלוני עבד ורכש ניסיון בחברה מסוימת במשך מספר שנים וזו החברה היחידה שבה עבד. החברה נמכרה והשתנתה ההנהלה שמעליו והבוס החדש הוא נקניק ואף אחד מהעובדים לא מצליח להסתדר איתו. באופן טבעי לא היה יכול פלוני להמשיך לעבוד שם, התפטר וחיפש מקום עבודה חדש. מה יש לו כעת להראות, בתור המלצה? האם זה הוגן לחשוד בו מכיון שאין לו אפילו המלצה אחת טובה? התרחיש לא כל כך לא מציאותי. לא אחת קורה שההמלצה היא קלף חזק מאוד אותו מחזיקים המעבידים לשעבר כנגד העובדים לשעבר. לפעמים זה מגיע כמעט לכדי סחיטה. זה יכול להגיע למצב שלעובד אין מה להראות עבור כל אותם השנים בהן הוא עבד בחברה מסוימת, רק מפני שהייתה בעיה עם הממונים לקראת הסוף או וואטעבער. הנקודה היא ש_מותר_ לדרוש המלצות, אבל זה פוגע במעמד המראוין. כשכירים עלינו להגן על עצמינו, לא לספק מידע לא הכרחי למעביד וזה כולל את ההיסטוריה שלנו. אם כולם ינהגו כך תשתנה הנורמה לטובה. |
|
||||
|
||||
אני רק יכול להביא דוגמא לא מיצגת: לפני שהתחלתי לעבוד במקום עבודתי הנוכחי, נפגשתי עם המנכ"ל לשיחת הכרות הדדית. המנכ"ל שאל אותי לגבי מקומות עבודה קודמים, וצורת (וסיבת) הפרידה מהם. עניתי לו שעם מקום עבודתי האחרון אני מנהל משפט בבית הדין לעבודה. מכיוון שהמעסיק הקודם שלי מוכר בהגינותו וביחסי העבודה המצוינים שלו(1), הרי כשאמרתי לו במי המדובר, זה היה הנימוק המשכנע לקבלתי לעבודה. ____ (1) למי שפיספס את הציניות, אני יכול לציין שבמקביל למשפט שהוא ניהל כנגדי, הוא ניהל גם משפטים (שונים ובלתי תלויים) כנגד עוד שניים מעובדיו לשעבר. באחד הדיונים טען פרקליטו כי מדובר במקום עבודה מהוגן ומכובד השומר על יחסי עבודה הוגנים. השופט מייבלום תהה " אם כך, הכיצד זה מתנהל בפני בו זמנית גם משפט של פלוני כנגדך?". "אתה טועה, ענה לו הפרקליט, לא מדובר בפלוני, מדובר בגלילי". "לא", השיב השופט, "אינני טועה, מדובר במשפטים שונים. יש גם פלוני, וגם הגלילי" |
|
||||
|
||||
תמיד חשבתי שזהו כינוי המעיד על כך שנושאו בא מהגליל... |
|
||||
|
||||
אתה צודק, אבל מכיוון שלא רציתי לציין שמות אמיתיים (פרט לשופט מייבלום, שהיה דמות ידועה בתחום דיני עבודה), אז השארתי גם את הכינוי ''הגלילי'' ביחס לעצמי. |
|
||||
|
||||
או.קי. יש מצבים שאדם יקבל המלצות גרועות למרות שהוא עובד טוב. אין זה הוגן לחשוד באדם כזה, אבל למרות זאת לא הייתי נותן לו להיות הארכיטקט שלי. אז אני לא מוסרי? שטויות! יש לי אחריות מוסרית כלפי המשפחה שלי, שלא נגור בבית עם ניקוז גרוע בגג וכולי. למעסיק יש בדרך כלל גם התחייבות מסויימת כלפי בעלי המניות ואפילו (GASP) כלפי העובדים שלא לקבל עובדים שיקלקלו להם את הפרנסה. תאר לך מצב שמעסיק אומר: - קראתי והפנמתי את טיעוניו של אסף באיל הקורא ולכן לא אבקש המלצות ממועמדים או לחילופין אשמע את ההמלצות ואתעלם מהגרועות, שאולי ניתנו מנקמנות. שאלות: א. האם תעדיף לעבוד אצל מעסיק כזה או אצל מעסיק יותר "זהיר"? ב. האם תעדיף לחסוך אצל בנקאי כזה? ג. האם תסכים להתאשפז אצל ראש מחלקה כזה בבית חולים ד. במקרה שהחברה שלך קרסה\\\\הבנקאי מעל\\\\הרופא הוציא לך את הריאה הלא נכונה האם תאשים את הבוס בחוסר אחריות או שתשמח שהוא כל כך מחזיק בדעות נאורות? |
|
||||
|
||||
טוב שאתה לא דרמתי מידי... :) אף אחד לא דיבר על מוסריות - זה פשוט עניין של נורמה בתהליכי קבלה לעבודה. האמן לי שההבדל בין מנהל מחלקה שהייתי מוכן להתאשפז אצלו ובין כזה שלא אינו עובר דרך משרדו של הפסיכולוג. עניין בחינות האישיות הוא מותרות בלבד ורק _מקל_ את עבודתם של המראיינים לא _מאפשר_ אותה. אפשר להסתדר יפה מאוד גם בלי. 99% מהעבודות לא מצריכות ניתוח פסיכולוגי של המראויין אבל 20% בערך דורשות את זה - על כך זכותי למחות. (למה 20? לא יודע, סתם נראה לי שלפחות 1 מכל 5 מכרי עבר מבחן שכזה...) |
|
||||
|
||||
סליחה על הדרמטיות. לא דיברתי בכלל על בחינות פסיכולוגיות. רק על קבלת המלצות ממקומות עבודה קודמים. |
|
||||
|
||||
אתה שוב מתעלם מההבדל בין משאל בין לקוחות לשעבר לבין המלצות ממעסיק. מעסיק הוא קבוע, ואם ההעסקה הסתיימה, בד''כ הייתה לכך סיבה. לקוח הוא חד פעמי (או רב פעמי אבל לא קבוע) - וחשוב מכך, לאדם יכולים להיות מספר לקוחות רב-פעמיים בו זמנית, מה שלא נכון לגבי מעסיקים. לקוחות, בכל אופן, הם על בסיס ''פרוייקט''. כשאני שוכר ארכיטקט לתכנן לי בית, הוא מתכנן את הבית וזהו, נגמר הפרוייקט. סיום הקשר העסקי בינינו הוא חלק מובנה בעסקה, ולא תוצאה של בעיה. זאת, כאמור, בניגוד למעסיק. לכן - לקוחות (של ארכיטקט, של בנקאי, של ראש מחלקה) יכולים לחוות דעה אובייקטיבית, למיטב הבנתם, על יכולותיו של בעל המקצוע. מעסיק, בד''כ, יתקשה לתת חוו''ד אובייקטיבית משום שהוא פיטר אותך, או שאתה התפטרת, בשלב כלשהו - מה שמן הסתם העכיר את היחסים ביניכם. |
|
||||
|
||||
אני לא לגמרי מבין עדיין את ההבדל בין לקוח של ארכיטקט שמשלם לו כסף כדי לבצע עבודה *עבורו* לבין ראש צוות חומרה שמעסיק מהנדס ASIC בעסק כדי לתכנן *עבורו* רכיב שאולי ימכר למיליוני לקוחות ואולי לא. בהרבה מקומות עבודה נהוג שמחלקות שונות הן *לקוחות* אחת של השניה. בכל אופן, אם הפרשנות שלך לטענה של אסף היא שזה סביר לברר אצל מישהו שיכול לחוות דיעה מקצועית על עבודתו הקודמת של המועמד כל זמן שמוודאים שאין הטיה לא ענינית אז גם עלי זה מקובל1. אני מצפה שגם מעסיקים יפעילו שכל ישר ויבינו שלא תמיד ה*מעסיק* הקודם הוא האדם הנכון לשאול. 1 נשאלת השאלה האם זה מקובל על אסף. |
|
||||
|
||||
בכל מקרה מי שמספק את הפרטים של הממליץ הוא המועמד כך שאם הוא עזב את מקום העבודה הקודם בנסיבות בעיתיות הוא תמיד יוכל לתת ממליץ אחר בין אם מאותה חברה ובין אם מחברה אחרת שעבד בה. כשאני חיפשתי להחליף מקום עבודה ולא רציתי שהאחראי עלי ידע נתתי כממליצים חבר מהצוות ומישהו שהיה בעבר ראש צוות שלי ועזב את החברה לפני. |
|
||||
|
||||
כן, PEER זה הרבה פעמים אופציה סבירה. אפילו מישהו שהיה תחתיך יכול להועיל כממליץ בתפקידי ניהול ("היה בוס טוב, לא הפריע להתייעץ עם העכבר "). |
|
||||
|
||||
אני נתתי בזמנו את טל כממליץ שלי. אבל אני לא חושב שמישהו אי פעם התקשר אליו כדי לשאול. |
|
||||
|
||||
ברוב המקרים גם הממליצים שלי לא זכו לשוחח עלי בטלפון, לפחות זה מה שהם סיפרו לי. |
|
||||
|
||||
לפני כמה חודשים טילפן מנהל אצלו התראיינתי לכל שלושת הבוסים הקודמים שנתתי לו את מספריהם, וחקר כל אחד מהם בקפדנות במשך יותר מעשרים דקות על איך זה לעבוד איתי, מה שלוש התכונות הטובות והרעות שלי וכהנה וכהנה. זה היה כל-כך חודרני שהיה מבהיל אפילו להם, שלא לדבר עלי. בסוף התקבלתי, אבל החלטתי ללכת ללמוד ולא התאים להם משרה חלקית. |
|
||||
|
||||
במקרה שלך אכן לא התקשרו. אולם בכמה וכמה מקרים אחרים, בהם שמי ניתן כממליץ (כעמית לשעבר או כמנהל לשעבר) אכן יצרו איתי קשר. מקרה משעשע במיוחד היה כאשר חבר טוב, שבעבר ניהלתי פרוייקט בו עבד, נתן את שמי כממליץ, והחברה יצרה איתי קשר בדיוק כשאותו חבר התארח אצלי. הוא חייך בעודי מוציא דיבתו טובה בטלפון; דקה לאחר שסיימתי את השיחה, הסלולרי שלו צלצל עם הצעת עבודה... |
|
||||
|
||||
תגובה 139694 |
|
||||
|
||||
מה מנע מן העובד לבקש המלצות מהמעביד המקורי לפני שזה התחלף? |
|
||||
|
||||
בוא רק נבהיר, זו הייתה סיטואציה דמיונית... אבל לצורך העניין - מי חשב על זה בכלל? הוא היה מרוכז בעבודה ולא שיער לעצמו שיאלץ לעזוב אותה בקרוב. |
|
||||
|
||||
כשהמעסיק שלי התחלף לפני כמה חודשים, חלק גדול מן העובדים דאג לקבל ממנו המלצות לפני עזיבתו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |